תחנת הרכבת המזרחית של ברלין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תחנת רכבת ריקה.
תחנת הרכבת המזרחית של ברלין (בגרמנית: Berlin Ostbahnhof) היא אחת משלוש תחנות הרכבת הגדולות בברלין (השתיים האחרות הן ברלין האופטבאנהוף וזידקרויץ). התחנה נמצאת בשכונת פרידריכסהיין, ברובע פרידריכסהיין-קרויצברג. בין השנים 1987-1998 נקראה התחנה תחנת הרכבת הראשית של ברלין (Berlin Hauptbahnhof), שם המשמש כיום את התחנה הראשית החדשה, שמאז פתיחתה ב-2006 הביאה לירידה בחשיבותה של התחנה המזרחית.
היסטוריה
התחנה נפתחה ב-1842 תחת השם תחנת פרנקפורטר, שכן שימשה כתחנה המערבית ביותר בקו בן 100 הקילומטרים לפרנקפורט על האודר. המבנה הראשון היה ממוקם מעט צפונית למיקום הנוכחי של התחנה. בתקופה זו היה השם "תחנת הרכבת המזרחית" שייך לתחנה אחרת של הרכבת הפרוסית שהייתה ממוקמת כ-400 מ' צפונית מזרחית לתחנה. ב-1845 שונה שמה של התחנה לתחנת שלזיה תחתית מרקישה, בעקבות מיזוג של קווי הרכבת. כשהמדינה הפרוסית השתלטה על הרכבות ב-1852 שונה שוב שם התחנה לתחנת שלזיה, והיא הפכה לנקודת המוצא של כל הרכבות שנסעו מברלין מזרחה - למוסקבה, סנט פטרסבורג, קוניגסברג, ולכאן הגיעו מרבית המהגרים היהודים מרוסיה, שחלקם המשיך גם להמבורג ולברמן. התחנה הועתקה למיקומה הנוכחי ב-1882 כשהחלו העבודות על הרכבת העירונית של ברלין - רכבת עילית המחברת את תחנות הרכבת של מרכז העיר, שנחנכה ב-1886. שניים מבין ארבעת הרציפים בתחנה המזרחית הפכו לשמש את קווי האס-באהן, אך התחנה מעולם לא חוברה לרכבת התחתית של ברלין וגם כיום אין תוכניות לחבר אותה לרשת הקווים התחתיים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נפסקה תנועת הרכבות האזרחיות בתחנה, והרכבות היחידות שעברו דרכה היו רכבות אל אובר אוסט, וב-1919 הפכה התחנה לזירת לחימה במרד הספרטקיסטים. תנועת הרכבות הסדירה חודשה רק ב-1926 עם קווים לוורשה ולריגה. החל מ-1927 אפשר היה לרכוש כרטיסים לנסיעות המשך ברכבת עד למזרח הרחוק - מסע של 12 יום עד לטוקיו, לדוגמה, עלה 650 רייכסמארק.
מלחמת העולם השנייה וגרמניה המזרחית
עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה עברו בתחנה 165 רכבות נכנסות ו-176 רכבות יוצאות מדי יום. עם פרוץ הלחימה שימשה התחנה למשלוח כוחות צבא רבים מזרחה, בהתחלה לפולין ומאוחר יותר לברית המועצות. ב-22 באפריל 1945 השתלט הצבא האדום על התחנה, ובתוך שלושה ימים בלבד הכשיר אותה לשימוש ורכבות נושאות תחמושת כבדה למתקפה על העיר החלו להגיע אליה. ב-28 ביוני 1945 הגיעה לתחנה רכבת הנוסעים הראשונה ממוסקבה. עם זאת, התחנה ספגה נזקים כבדים במהלך המלחמה, ונבנתה מחדש על ידי חברת הרכבות של גרמניה המזרחית. ב-1950 הוענק לה השם תחנת הרכבת המזרחית של ברלין, מכיוון ששלזיה נותרה ברובה בתחומי פולין. בעקבות חלוקת גרמניה הפכה התחנה להיות אחת מתחנות הרכבת הראשיות של מזרח ברלין, לצד תחנת ליכטנברג. יצאו ממנה רכבות צפונה לסקנדינביה ודרומה לבלקנים, ורכבות אקספרס לפראג, וינה ובודפשט. ב-1962 החלה לפעול בה גם רכבת קלה לתחנת הרכבת ברלין גן החיות ששימשה למעבר הנוסעים בקווי הרכבת הבינלאומיים מהגוש המזרחי למערבי.
חומת ברלין הייתה במרחק 200 מ' בלבד מהתחנה, בחלק שהפך היום לאיסט סייד גלרי. ב-1987 נהרס מבנה התחנה שנבנה לאחר מלחמת העולם, והחלה בנייתה של תחנה חדשה שאמורה הייתה לשמש כתחנה המרכזית של ברלין. על פי התוכנית היו אמורים להיבנות גם מלון ואולם כניסה מרשימים עבור הנכנסים לגוש המזרחי, אך רק חלק קטן מהתוכנית יצא אל הפועל לפני איחוד גרמניה ב-1990.
בשנים האחרונות
ב-1994 נערך בתחנה טקס רשמי לציון האיחוד בין חברות הרכבות של מזרח ומערב גרמניה. במהלך הטקס נסעו קטר קיטור ורכבת האקספרס הבינעירונית (ICE) וחוברו זה לזה. השם "תחנת הרכבת הראשית" נותר בשימוש גם שנים ארוכות לאחר איחוד גרמניה, עד שב-24 במאי 1998 הוחלט לחזור ולקרוא לתחנה בשם תחנת הרכבת המזרחית של ברלין. שנה לאחר מכן החלו שוב עבודות להריסת התחנה במטרה לבנות אותה מחדש. המבנה החדש נחנך ב-2002, וכולל רק שרידים בודדים מהמבנה של שנות ה-80. בתחנה פועלים כיום 11 מסלולים ב-9 רציפים - 5 מהם משמשים את הרכבת הארצית, 4 את האס-באהן ו-2 מסלולים משמשים למעבר רכבות ללא עצירה. בשנת 2000 הוצב ליד רציף 1 בתחנה שלט ועליו הכיתוב "תחנת הרכבת המזרחית של ברלין - שם התחנה ההיסטורי". לצד התחנה נבנו מלון ושני מגדלי משרדים. בשנת 2003 נהרס מסוף המטענים שמצפון מזרח לתחנה, כדי לפנות מקום לאולם O2 וורלד שנחנך ב-2008.
בסרט זהות במלכודת משנת 2004 אפשר לראות את מאט דיימון מחנה את מכוניתו מחוץ לתחנה ונכנס אליה.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
ברלין | ||
