תכנון ייצור בקיבולת סופית
תכנון ייצור בקיבולת סופית (Finite Capacity Scheduling) הוא שיטה המתזמנת את הייצור למועד הנכון כדי לספק את הדרישה למוצר בהתחשב בקיבולת משאבי הייצור.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל שימוש נרחב במערכות לעיתוד מלאי (Material Requirment Planing-MRP) אשר עזרו בזימון החומרים לייצור ובקבלת החלטות לתיזמון מועדי הייצור. מערכות אלה מסתמכות על פרמטרים רבים כגון: גודלי המנה בייצור, מלאי ביטחון נדרשים, זמני אספקה ועוד. מנגנונים אלו מהווים היום חלק ממערכות ERP הנמצאות בשימוש רחב.
מערכות לתכנון ייצור - Scheduling
המגבלה העיקרית של מערכות MRP, היא שמשאבי הייצור אינם מוגבלים בקיבולת הייצור ולכן הארגון עשוי לקבל המלצות לייצור שאינן מעשיות. כאן נכנסות מערכות נלוות, המתבססות על נתוני הייצור ועוזרות לארגון בסידור פקודות העבודה תוך כדי עמידה במגבלות של משאבי הייצור. מערכות לתכנון ייצור בקיבולת סופית יודעות להתמודד עם זמני כוונון (SETUP) כתלות במוצר, שימוש במטריצה, קצבי ייצור שונים למוצרים שונים ולמשאבים שונים, תלויות בין משימות (מרכזי עבודה), עמידה במועדי אספקה והקטנת עלויות ייצור.
בגלל המבנה של תוכנות אלו, הן יודעות לטפל במגוון רחב של בעיות זימון.
ראו גם
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תכנון ייצור בקיבולת סופית".