תמ"א 52/1

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תמ"א 52/1 היא תוכנית מתאר אזורית (חלקית) לכרייה וחציבה של אבן לניסור (אכח"נים) בשטחי יהודה ושומרון, שהוכנה על ידי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

התוכנית מקבילה באופן חלקי לתמ"א 14ב'- תוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה החלה בכל שטח מדינת ישראל חוץ מיהודה ושומרון מאז אפריל 2018[1].

התוכנית מגדירה 11 אזורים מתוחמים המיועדים לחציבה בשטח כולל של כ-14 אלף דונם בשטחי C, אך היא מחילה את הוראות התוכנית על כלל שטחי C ביהודה ושומרון[2].

באופן חריג, מבקשת התוכנית לאשר מחצבות לניסור אבן בשטחים של עד 20 דונם ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת (תב"ע) על כל דרישותיה, אלא לאפשר להוציא היתר חציבה מכוח התמ"א עצמה. 

התוכנית פורסמה להפקדה באוקטובר 2021 והיא נמצאת בשלב הדיון בהתנגדויות בוועדת התכנון העליונה ביהודה ושומרון. תוקפה המוצע יעמוד על 10 שנים מיום אישורה, אלא אם מועצת התכנון העליונה תחליט אחרת.

שימושים באבן הנסורה

כרייה וחציבה של אבן נסורה מתבססת על שכבת גיר רכה ואחידה, המאפשרת חציבה של קוביות אבן גדולות. בסיום ההליך הכולל ניסור וייצור לוחות אבן, מייעדים את התוצרים לחיפוי חיצוני של מבנים כדוגמת "אבן ירושלמית", שיש לחיפוי מדרגות, מעקות, לריצוף פנימי ול'שיש חברוני'. 

הסיבות להכנת התמ"א

התוכנית נועדה להכשיר מחצבות פלסטיניות שפועלות ללא היתרי כרייה וחציבה באזורים שהגדירה התוכנית, לאחר שלא בוצעה אכיפה כנגדן לאורך שנים או שהאכיפה כנגדן לא הייתה יעילה. מגישי התוכנית הצהירו בדיון ההפקדה כי הדרישה של עיריית ירושלים לחפות את כל המבנים בעיר באבן נסורה טבעית יוצרת ביקוש גדול שמצדיק את הכשרת המחצבות בדיעבד.

ההתנגדויות לתוכנית

כנגד התוכנית הוגשו עשרות התנגדויות של גופים ממשלתיים, מועצות אזוריות ויישובים, עמותות וגופי הגנה על הסביבה כגון החברה להגנת הטבע, כולם ישראלים. עם זאת, המחצבות צפויות לפגוע בעיקר בבריאותם של התושבים הפלסטינים המתגוררים בצמוד לשטח המחצבות.

בחלק מהאזורים גבולות המחצבות מגיעות ממש עד לבתים פלסטינים קיימים.

עיקר ההתנגדויות מבוססות על פגיעה בסביבה בצורה בלתי הפיכה. בניגוד לסטנדרט התכנון הישראלי שמחייב הכנת תסקיר השפעה על הסביבה[3], תמ"א 52/1 אינה דורשת לבצע תסקיר השפעה על הסביבה. בעיות בריאותיות חריגות של פלסטינים כתוצאה מחציבה בקרבה לבתי מגורים היא תופעה מוכרת, הכוללות מחלות נשימה, סרטן, דלקות עיניים ועוד[4].

עמדת ועדת חוץ וביטחון לגבי התוכנית 

ב-2 פברואר 2022 נערך דיון בוועדת החוץ והביטחוןן בכנסת בנושא מחצבות בשטחי C[5]. לאחר הדיון פנה יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק ממפלגת יש עתיד במכתב לעוזרת שר הביטחון בני גנץ, בדרישה לעצור את הליך אישור התמ"א "לצורך ביצוע בחינה מקיפה של כלל הקריטריונים הדרושים לטובת הפעלתן של מחצבות בשטח".

לקריאה נוספת

מסמכי התוכנית באתר מנהל התכנון

ניר חסון, הארץ, 27.9.2021 - "המחצבים מדולדלים, האדריכלים מתוסכלים: האם ירושלים נמצאת בסוף עידן האבן שלה?"

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0