תסביך אלקטרה
תסביך אלקטרה הוא מושג בפסיכואנליזה. נוהגים להתייחס אליו כאל המקבילה הנשית של תסביך אדיפוס, מקור השם הוא מסיפור במיתולוגיה היוונית על אלקטרה.
קרל גוסטב יונג העניק את השם לרעיון שהגה זיגמונד פרויד בנוגע ל"התנהגות אדיפלית נשית" אצל ילדות קטנות. על פי פרויד, בתחילה קשורה הילדה לאם, אך כאשר היא מבינה שהיא לא גבר, היא מאשימה בכך את האם וכועסת עליה. ההיקשרות של הילדה עוברת לאב, היא מאמינה כי ההיריון ישמש כתחליף לרצונה להיות גבר ויעניק לה מעמד שווה לאביה.
רעיון קיומו של תסביך אלקטרה מקובל על הפסיכואנליטיקאים הקרובים לגישתו של פרויד. אי פתרון של תסביך אלקטרה יכול להביא נשים לקיים מערכות יחסים בעיתיות עם בני זוגן וגם להביא לפיתוח נוירוזות שונות.
פמיניסטים רבים רואים תאוריה זו כבעייתית. הדעה כי נשים מקנאות בגברים נובעת לדעתם מהנחה סמויה שלהיות גבריים עדיף על להיות נשיים, וכי לגבר ככלל עדיפות על האישה, ושאלו ההנחות הגורמות לנשים בתת-המודע לשאוף להידמות לגברים מבחינה גופנית.
על אף שהתאוריה בנוגע לתסביך הייתה נפוצה במשך שנים רבות, ירידת מעמדה של הפסיכואנליזה בשנים האחרונות הביאה לכך שפסיכולוגים רבים מאסכולות אחרות מתנגדים לה. חלופה לתסביך אלקטרה הוצעה באפקט ווסטרמרק, המראה שילדים וילדות לא מפתחים משיכה לאנשים שאיתם הם גדלו. לא לילדים איתם גדלו ולא למבוגרים איתם גדלו. מנגנון זה הוא מנגנון החתמה גנטי שנועד למנוע זיווגי קרובים.
באופן כללי, למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[1] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תסביך אלקטרה |
הערות שוליים
- ^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
- ^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
