תסמונת הבניין החולה
תסמונת הבניין החולה (באנגלית: SBS - Sick Building Syndrom) הוא מונח המתאר מצבים שבהם דיירי בניין סובלים מהשפעות בריאותיות חריפות הקשורות לזמן שהותם בבניין, מבלי שניתן להצביע על מחלה או גורם מסוים שהביאו לכך. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 1984 העלה כי לגבי עד 30% מכלל הבניינים החדשים והמשופצים ברחבי העולם קיימות תלונות הקשורות לאיכות אוויר ירודה בבניינים.[1]
נהוג לייחס את התסמונת לבעיות במערכת החימום, באוורור ובמערכות מיזוג האוויר. סיבות נוספות המוזכרות הן זיהומים הנוצרים מחומרי בניין, תרכובות אורגניות נדיפות, עובש, אוורור לקוי של אוזון (שייתכן ומגיע ממכונות משרדיות), כימיקלים תעשייתיים וחוסר באוויר צח.
לרוב ההתמודדות עם התסמונת נעשתה בדיעבד, באמצעות הגדלת כניסת אוויר צח מבחוץ, אולם בבנייה ירוקה נעשה ניסיון למנוע את הבעיה מראש באמצעות מזעור השימוש הממושך בתרכובות אורגניות וחיסול התנאים המעודדים צמיחה של עובש.
תסמינים
חשיפה של בני אדם לביו-אירוסולים תועדה כגורמת השפעות בריאותיות שליליות. ביניהן גירוי בעיניים, באף, בגרון ובעור; רעילות של מערכת העצבים ובעיות בריאות כלליות; תגובה של רגישות יתר; מחלות זיהומיות; ותחושות טעם וריח לא טבעיות.
תופעות אלרגיות מסוימות קשורות בנוכחות של פטריות וחיידקים באוויר לח של בנייני מגורים ומשרדים.[2]
ארגון הבריאות העולמי סיווג את התסמינים לכמה קטגוריות כלליות, ביניהן: כאלה הקשורים בגירוי בריריות (גירוי בעיניים, באף ובגרון); כאלה הקשורים ברעילות של מערכת העצבים (כאבי ראש; עייפות ועצבנות); כאלה הקשורים באסתמה או דמוי־אסתמה (לחץ בחזה, אסתמה וצפצופים באוזניים); כאלה הקשורים ביובש של העור, תלונות גסטרואנטרולוגיה ועוד.[3]
למרות פירוט זה, דיירים חולים בבניין יכולים לדווח על תסמינים שאינם נראים כקשורים, והמפתח לגילוי התסמונת הוא זיהוי שכיחות מוגברת של מחלות כלליות או התחלה של החמרה בתוך פרק זמן קרוב — בדרך כלל פרק זמן של כמה שבועות. לרוב הדיירים יחוו הקלה בתסמינים כשיעזבו את האזור המסוים, ועם זאת יכולים להיות השפעות ארוכות טווח על מערכת העצבים שאינן עוברות בעת עזיבת האזור.
גורמים
התסמונת יכולה להיגרם מאוורור לקוי, זיהומים כימיים ממקורות פנימיים או חיצוניים או מזהמים ביולוגיים. תרכובות אורגניות נדיפות שנחשבות זיהום כימי עלולות לגרום לתופעות חריפות בקרב הדיירים. חיידקים, עובש, אבקנים וכן וירוסים שונים עלולים לגרום לתסמונת.
ASHRAE - "איגוד המהנדסים האמריקנים לחימום, קירור ומיזוג אוויר"[4] פרסם ב-2013 את התקן שלו לאוורור,[5] והפחית ממינימום של 15 cfm אוויר חיצוני לאדם בבנייני מגורים ו־20 cfm אוויר חיצוני לאדם בבנייני משרדים, למינימום של 10 cfm לאדם בחדר מגורים ו־5 cfm לאדם לחדר משרדי. קביעה זו של 5 cfm מתאימה לניבוי השיעור של 5.000 PPM של פחמן דו-חמצני שנקבע על ידי האיגוד ואומץ בידי הממשל הפדרלי בארצות הברית במהלך שנות ה־80. בנוסף לזאת, זיהום חיצוני — למשל מכלי רכב ממונעים — יכול גם הוא לתרום להופעת התסמונת.[1]
ASHRAE זיהתה כי אוויר עירוני מזוהם שאינו עומד בתקני איכות האוויר EPA, דורש התקנה של מערכות סינון אוויר המבוססות על גז, עם מסנני פחם, ספוג וכדומה.
בנוסף קובעת ASHRAE כי גורם מפתיע נוסף לירידה בקצב האוורור נובע מעודף האנרגיה שמשמש נובע מעודף באנרגיה המושקעת לצורכי עמידה בתקני IAQ בשילוב עם שיפור באיכות וגימור הריהוט בבית וחומרי הניקוי.[6]
מניעה
- ניקוי רעפים לא בלחץ להסרת אצות, עובש וכן סוג של כחוליות האופייני לגגות רעפים (אנ').
- שימוש באוזון לחסל את המקורות של תרכובות אורגניות נדיפות, עובש, חיידקים, בקטריות ווירוסים ואף ריחות. למרות זאת מחקרים שונים טענו כי השימוש באוזון מקורו באמונה עממית ואינו יעיל.
- החלפת אריחים בתקרה שמוכתמים במים, והחלפת שטיחים.
- שימוש במקורות מזהמים, כמו בצבעים, דבקים, חומרים ממסים וחומרי הדברה, רק במקומות מאווררים היטב ובזמנים שבהם הדיירים לא נוכחים.
- הגדלת מספר החלפות האוויר. ASHRAE ממליצה על שיעור של 8.4 החלפות אוויר ביממה.
- תחזוקה טובה של מערכות קירור, חימום ומיזוג אוויר.
- UV-C light in the HVAC plenum
- התקנת עזרים למערכות קירור, חימום ומיזוג וניקוי אוויר שינקזו את השפכים שלהן.
- שואב אבק מרכזי המוציא את כל מזהמי האוויר מהבית כולל את חלקיקי ה- Ultra fine הקטנים מ- 0.1 מיקרון.
- שאיבת אבק עם פילטר HEPA בוואקום, כדי לאגור 99.97% מהחלקיקים בגודל עד 0.3 מיקרון.
- להוסיף צמחים סופגי רעלנים כחלק מתפריט המזון הקבוע.
תיתכן שוני בדיווח על התסמונת בין המגדרים, שכן נשים נוטות יותר לדווח על תסמינים באופן כללי מאשר גברים. מאידך מחקרים מסוימים מצאו שלנשים אכן יש מערכת חיסונית המגיבה יותר וכי לנשים יש נטייה רבה יותר ליובש בריריות ואדמומיות בפנים. בנוסף ייתכן כי נשים נחשפות יותר לגורמים סביבתיים שכן יותר מהן עוסקות בעבודות פקידותיות ונחשפות למיכון משרדי, בעוד שגברים לעיתים קרובות יותר עובדים בחוץ.[7]
היסטוריה
בשלהי שנות ה-70 דווחו תסמינים לא ספציפיים על ידי דיירים בבתים שזה עתה נבנו, משרדים ומרפאות. בתקשורת התייחסו למכלול תופעות אלו כאל "מחלת המשרד" (office illness). המונח "תסמונת הבניין החולה" נטבע על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 1986, כאשר הארגון העריך כי 10-30% מבנייני משרדים חדשים שנבנים במערב "סובלים" בעיות אוויר תוך-מבני.
סביבות תוך-מבניות ברמת תחזוקה ירודה משכו את תשומת הלב של חוקרים. כך למשל מחקר אלרגיה בשוודיה (SOU 1989: 76) מיתג "בניין חולה" כגורם למגיפות אלרגיה, מה שביסס את החששות שהיו קיימים קודם לכן. על כן בשנת 1990 בוצע מחקר מקיף אודות תופעת "בניין חולה" במסגרתו נבדקו באופן נרחב גורמים פיזיקליים וכימיים שונים המצויים בבניינים. הבעיה קיבלה תשומת לב מודגשת יותר ויותר בתקשורת ותוארה כ"פצצת זמן מתקתקת" וכמות המחקרים בנושא הלכה וגדלה.
בהמשך נוצרה אבחנה בין "בניינים חולים" לבין "בניינים בריאים", וניתן דגש למרכיבים הכימיים מהם נוצרו חומרי הבניין. יצרני חומרי בניין רבים ערכו שינויים במרכיבים אלו והחליפו בתהליך הייצור את התוספים שנחשבו "רעים". בצד בנייה אקולוגית, שימוש בחומרים טבעיים וטכניקות פשוטות, ניתן דגש רב ליצירה של אוורור משמעותי ויעיל.
בשלהי שנות ה-90 נוצרו ספקות לגבי תקפות המושג "בניין חולה". בעבודת דוקטורט שהוגשה בסטוקהולם בשנת 1999 נבדקה המתודולוגיה של המחקר הקודם. כמו כן מחקר דני משנת 2005 הראה פגמים בניסויים הקודמים. בעקבות כך הוצע לקבוע כי תסמונת הבניין החולה אינה באמת תסמונת עקבית ואינה מחלה הניתנת לאבחון באופן אינדיבידואלי. בשנת 2006 המועצה הארצית השוודית לבריאות ורווחה המליצה בכתב העת הרפואי Läkartidningen כי "תסמונת הבניין החולה" לא תשמש כאבחנה קלינית תקפה. מהלכים אלו הביאו לכך כי ירדה משמעותית הנטייה להשתמש במונחים כגון "בניינים חולים" ו"תסמונת הבניין החולה" במחקרים. יחד עם זאת, הרעיון נותר בתרבות הפופולרית, ככזה שיוצר התייחסות לקבוצת סימפטומים הקשורים להנדסת מבנים בכלל וסביבות עבודה ירודות בפרט. "בניין חולה" כיום הוא, אפוא, ביטוי המשמש בעיקר בהקשר של בריאות במקום העבודה והמגורים.
תסמונת הבניין החולה נדדה במהירות מהתקשורת לבית המשפט, שכן מהנדסים ואדריכלים הואשמו ברשלנות שהביאה לתסמונת, מה שגרר גם את חברות הביטוח שביטחו את אנשי המקצוע. ההליכים המשפטיים הסתמכו על עדים מומחים, רפואיים וטכניים ,יחד עם מנהלי בניין, קבלנים ויצרנים של חומרי גמר וריהוט, שהצביעו על קשר סיבתי. הליכים אלו הסתיימו בדרך כלל בהסכמי פשרה שלא כללו קביעות נחרצות וגורפות. חברות הביטוח נדרשו לקשר בין טיעוני הגנה הנסמכים על תקנים מקצועיים לבין קביעה של בית משפט כי בבניין מודרני אטום, על מערכות האוורור והמיזוג לייצר אוויר הראוי לנשימה על ידי אדם. ASHRAE נטלה על עצמה משימה ליצירת תקן לאיכות אוויר תוך-מבני - (IAQ (Indoor Air Quality.
המחקר האמפירי של ASHARE קבע כי תקן לאיכות אוויר "מקובלת" הוא פונקציה של קצב תחלופת אוויר חיצוני (אוויר צח). ASHRAE קבעה רמת פחמן דו-חמצני של PPm 1,000 שתנוטר באמצעות פריסה רחבה של חיישני בקרה ברחבי המבנים, כדי להבטיח תאימות. קביעת תקן זה הביאה ככל הנראה לסיומה של מגפת תסמונת הבניין החולה. לאורך השנים, חומרי הבניין הותאמו ביחס לפוטנציאל פליטות, העישון נעלם מבניינים, האוורור הותאם יותר ויותר לתקן שנקבע להתקנה ותחזוקה. לפי ASHRAE כל אלו תרמו למגמה של שיפור באיכות האוויר התוך־מבני שהגיעה בכמות הולכת וגדלה של בניינים, לרמה של "מקובל".
לקריאה נוספת
- Martín-Gil J, Yanguas MC, San José JF, Rey-Martínez and Martín-Gil FJ. "Outcomes of research into a sick hospital". Hospital Management International, 1997, pp 80–82. Sterling Publications Limited.
- Åke Thörn, The Emergence and preservation of sick building syndrome, KI 1999.
- Charlotte Brauer, The sick building syndrome revisited, Copenhagen 2005.
- Michelle Murphy, Sick Building Syndrome and the Problem of Uncertainty, 2006.
- Johan Carlson, "Gemensam förklaringsmodell för sjukdomar kopplade till inomhusmiljön finns inte" [Unified explanation for diseases related to indoor environment does not exist.]. Läkartidningen 2006/12.
קישורים חיצוניים
- שירי בס ספקטור, איכות אוויר תוך-מבני ו"תסמונת הבניין החולה", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 18 ביולי 2011
- Research Committee Report on Diagnosis and Treatment of Chronic Inflammatory Response Syndrome Caused by Exposure to the Interior Environment of Water-Damaged Buildings (PDF)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Sick Building Syndrome", United States Environmental Protection Agency, Retrieved 2009-02-19.
- ^ Teculescu, D.B. (1998). "Sick Building Symptoms in office workers in northern France: a pilot study.". Int Arch. Occup. Environ. Health 71: 353–356
- ^ Apter, A (1994). "Epidemiology of the sick building syndrome.". Journ. Alergy. Clin. Immunol. (94): 277–288.
- ^ The American Society of Heating, Refrigerating and Air-Conditioning Engineers (ASHRAE).
- ^ ASHRAE Standard 62.1-2013 Ventilation for Acceptable Indoor Air Quality (Tables 6.2.2.2.1).
- ^ ANSI/ASHRAE Standard 62.1-2013.
- ^ Godish, Thad (2001). Indoor Environmental quality. New York: CRC Press. pp. 196-197. מסת"ב 1-56670-402-2.
