תסמונת חסימת עורק צרברלי אמצעי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. תסמונת חסימת עורק צרברלי אמצעי (באנגלית: Middle cerebral artery syndrome) היא מצב בו אספקת הדם לעורק הצרברלי האמצעי (ה-MCA) מופחתת, ובכך מביאה לירידה בתפקוד האזורים המסופקים על ידי כלי דם זה: אזורים אלו כוללים את האספקטים הצידיים של האונה הפרונטלית, הטמפורלית והפריאטלית, ואזורים כגון קורונה רדיאטה, גלובוס פלידוס, קאודייט ופוטמן. עורק זה הוא המעורב ביותר במצבים של שבץ איסכמי.
בהתאם לחומרת הפגיעה ולאזור המעורב, סימנים וסימפטומים שונים עלולים להתרחש אצל החולה. ככל שהחסימה היא יותר דיסטלית (רחוקה, לקראת סוף מסלול העורק) כך הפגיעה קלה יותר, זאת לעומת חסימה של העורק טרם התפצלויותיו השונות אשר עלולה להביא לתמונה קלינית קשה יותר ולעיתים אף לקומה ומוות.
התמונה הקלינית הנפוצה ביותר בשבץ הגורם לחסימה של העורק הצרברלי האמצעי היא אובדן תחושה וחוסר מוטורי (שיתוק) בחצי צד של הגוף כולל הפנים- כאשר זהו הצד הנגדי לאזור בו נוצרה הפגיעה או החסימה. לרוב, פונקציות של גפיים תחתונות נפגעות פחות מאשר פנים וגפיים עליונות, בפגיעה בעורק זה.
מסלול ה- MCA
עורק ה- MCA מספק כשני שלישים מההמיספרה בקורטקס, וכן מבנים תת-קורטיקליים. עורק זה מתפצל לסעיף יורד (אחורי) וסעיף עולה (קדמי, נקרא גם הסעיף הרולנדי).
- הסעיף העולה (רולנדי) אחראי על אזורים הקשורים לשליטה מוטורית ועיבוד סנסורי- pre & post central gyrus. כמו כן אחראי הסעיף העולה על אזור ברוקה.
- הסעיף היורד אחראי על אספקת דם לאונה פריאטלית וטמפורלית, לרבות ה- optic radiation, אזור קורטקס הראיה האחראי לראיה מקולרית ואזור ורניקה.
- טרם פיצולו של ה- MCA לשני סעיפים אלו, קיימים ענפים הקרויים lenticulostriate, אשר יוצאים מהחלק המקורב ביותר של ה- MCA, ומספקים דם לגרעינים בזאליים וכן מסלולים מוטוריים של הפנים, היד והרגל.
שכיחות חסימת הסעיף העולה היא פי 2–3 מאשר חסימת כל ה- MCA, ופי 10 מחסימת הסעיף האחורי.
תסמינים קליניים
- חסימת הענף העולה של ה- MCA תביא לתמונה הקלינית הבאה: שיתוק בצד הנגדי של הגוף (פחות ברגליים), ירידה בתחושה בצד הנגדי של הגוף, אפזיה (ברוקה) במידה והפגיעה אירעה באונה השמאלית, לעיתים יש סטיית מבט או הפרעת בליעה.
- חסימה של הענף היורד של MCA תביא לתמונה הקלינית הבאה: פגיעה בשדה הראיה מסוג המי-אנופסיה קונטרה-לטרלית הומונימית, אפזיה מסוג וורניקה ופגיעה באונה הפריאטלית. פגיעה באונה הפריאטלית יכולה לגרום לסימנים שונים כתלות בשאלה האם מדובר באונה הדומיננטית או האונה הלא דומיננטית של החולה- במידה וזוהי האונה הדומיננטית, הפגיעה נקראת גם תסמונת גרסטמן- מצב המאופין באגרפיה, אקלקוליה, חוסר יכולת להבדיל בין ימין ושמאל ולהבחין באצבעות. פעמים רבות מופיעה גם אפאזיה. במידה וזוהי האונה שאינה דומיננטית- הקליניקה תאופיין בהזנחת צד, בעיות מיקום במרחב, קושי למקם חפצים או בני אדם במפה, קושי להעתיק צורה או תבנית גאומטרית (אפרקסיה גאומטרית). תופעות של הכחשה או הזנחת צד, בפגיעה באונה לא דומיננטית פריאטלית, הן תופעות מוכרות ובעלות משמעות בהיבט השיקומי- למשל, אדם משותק, אשר מבקשים ממנו להרים יד והוא טוען שהיא בסדר גמור (מנגנון של denial) או מצב בו יש הזנחת צד- כאשר חצי הגוף הבריא מוציא את החלק החולה ממערכת החשיבה- למשל אדם מתגלח רק בצד אחד, אוכל רק מצד אחד בצלחת וכן הלאה.
- חסימה של ענפים lenticulostriate תביא לתמונה של אפזיה, ירידה בתחושה בחצי גוף ושיתוק בחצי גוף (המיפרזיס)- כולל הרגל.
בפגיעה של MCA כולו ולעיתים בפגיעה בסעיף העליון בלבד, יש לעיתים סטיית מבט- סטיית מבט, פירושה כי הקורטקס מעורב (ולא רק הסאב-קורטקס). סטיית המבט נוצרת באופן שהעיניים שתיהן מסתכלות לכיוון הצד הפגוע במוח.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
