תרבות הקפה במדינות יוגוסלביה לשעבר
במדינות המרכיבות את יוגוסלביה לשעבר, שתיית קפה היא מנהג תרבותי חשוב. לתרבות הקפה המקומית יש היסטוריה ארוכה, החל מהתקופה העות'מאנית. הסוג המובהק של בית קפה ביוגוסלביה לשעבר הוא הקפאנה (kafana/kavana), והמשקאות המסורתיות המוגשים בקאפנות הם "קפה טורקי" או אספרסו.
היסטוריה
התקופה העות'מאנית
הסרבים הושפעו מהתרבות העות'מאנית בעקבות הכיבוש העות'מאני, וכבר במאה ה-16 פעל בית קפה בשכונת דורצ'ול, שהייתה רב תרבותית והיוותה את העורק המסחרי המרכזי בבלגרד באותה תקופה. במהלך תקופה זו, הוגש קפה בחאנים ובפונדקים מקומיים. העסקים בבלגרד החלו להיקרא קפאנס לאחר 1739, כאשר העות'מאנים כבשו את סרביה מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. באותה תקופה, הקפאנה הבולטת ביותר הייתה Crni orao ("הנשר השחור") בדורצ'ול, שהוזכרה על ידי המטייל בן התקופה, קפר, שציין כי הקפאנות מחולקות לפי דת מבקריהם. מספר הקפאנות בבלגרד הגיע לשיאו במאות ה-19 וה-20.
ראשית המאה ה-20
הקפאנה הייתה מקום המפגש הנפוץ להתייעצויות בענייני ניהול הכפר או הזדרוגה (המשק הכלכלי של החמולה או המשפחה המורחבת).[1] בתחילת המאה ה-20, מנהיגי איכרים סרבים נפגשו לעיתים קרובות בקפאנות, בעוד שהאיכרים הקרואטים ראו זאת בגנות כנוהג "עירוני", ובמקום קפה שחור שתו יין.[1] הגעתן של נשים לקפאנות נמנעה על ידי איסור חברתי חריף.[1]
בעשור הראשון של המאה ה-20, צעירים לאומנים סרבים בבלגרד נפגשו בקאפנות של העיר, שם דנו בגלוי בשנאה לאוסטרו-הונגריה וברצון לפאן-יוגוסלביות .[2] גברילו פרינציפ, המתנקש של הארכידוכס פרנץ פרדיננד, ביקר באותן קפאנות[2] ב-1912. בית הקפה Crni konj ("הסוס השחור") ברובע Varoš-kapija היה מקום מפגש לפליטים סרבים עות'מאנים ו-pečalbars (עובדים עונתיים).[3]
סוף המאה ה-20 וה-21
בסוף שנות ה-70 הופיע לראשונה ביוגוסלביה סוג חדש של מוסד לצריכת משקאות: בר הקפה או מילולית "kafić" . ברים אלה מגישים בדרך כלל אספרסו במקום קפה טורקי, וכן תה ומשקאות קלים, כמו גם מבחר רחב של משקאות אלכוהוליים, אך ללא אוכל. ברי הקפה נמצאים בכל הערים, ברוב מרכזי הקניות ובתחנות דלק גדולות יותר. הם הפכו לחלק מהותי מחיי החברה כמקום מפגש לאנשים מכל הגילאים, כולל משפחות עם ילדים. סטודנטים באוניברסיטה הם בין הפטרונים הנפוצים ביותר של ברי קפה. אנשים רבים מגיעים לברי קפה כדי לעשן סיגריות, מה שמותר בדרך כלל ברוב מדינות יוגוסלביה לשעבר, אפילו בתוך הבית.
בערים גדולות, בעיירות חוף ובמקומות אחרים בהם מבקרים תיירים, לברי הקפה יש פינות ישיבה חיצוניות גדולות, כמו גם מסכי טלוויזיה, בעיקר לצפייה ישירה בספורט. ברי קפה גדולים יותר הם לפעמים גם מועדוני לילה, שמציגים הופעות של מוזיקאים מקומיים פופולריים, לרוב בז'אנר הטורבו-פולק.
קפאנות ממשיכות לפעול, במיוחד בסרביה, כסוג של מסעדה המתמחה במטבח מסורתי ומגישה גם אלכוהול וקפה. קפאנות מסורתיות וברי קפה מודרניים הם סוגים נפרדים של מוסדות.
רבעים המוכרים בתחום תרבות הקפה שלהם
- Stari Grad ו־Skadarlija בעיר העתיקה של בלגרד, סרביה.
- Baščaršija, בסרייבו, בוסניה והרצגובינה.
פסטיבלי קפה
- CoffeeFest
- קופי פסט סרייבו
לקריאה נוספת
- Prostorni aspekti posjećenosti kafića u Zagrebu: dobne i rodne razlike (עמ' 43/44), 27 במרץ 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Ruth Trouton, Peasant Renaissance in Yugoslavia 1900 -1950: A Study of Development of Yugoslavia as Affected by Education, Routledge, 2013-09-05, מסת"ב 978-1-136-24100-0. (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Robin S. Doak, Assassination at Sarajevo: The Spark That Started World War I, Capstone, 2009, מסת"ב 978-0-7565-3857-6. (באנגלית)
- ↑ Бранислав Ђ. Нушић, Sabrana dela: Tašula. Iz poluprošlosti. Posmrtie besede. Pred pozorištem. U srpskoj kući, НИП "Јеж, ", 1966. (בסרבית)
תרבות הקפה במדינות יוגוסלביה לשעבר42259219Q20036740