תשואה על הנכסים
התשואה על הנכסים (ROA) הוא מדד פיננסי המסביר כמה שקלים של רווח תפעולי תפיק חברה מכל שקל שהושקע בנכסיה (מבנים, מכונות וכדומה). נתון זה משמש לצורך ביצוע השוואות רווחיות ותשואה בין חברות מתחרות באותו ענף. בענפים שונים התשואה המקובלת שונה. לחברות שדורשות השקעה ראשונית גבוהה בדרך כלל יהיה שיעור נמוך של תשואה על הנכסים. להלן אופן חישוב המדד:
| תשואה על הנכסים (ROA) | = | רווח תפעולי | = | מכירות | * | רווח תפעולי |
| ממוצע סך הנכסים | ממוצע סך הנכסים | מכירות |
התשואה על הנכסים מציגה רווחיות מבלי לקחת בחשבון את המינוף הפיננסי של החברה ועל כן לחישוב משתמשים ברווח התפעולי שהוא לפני הוצאות המימון, זאת בניגוד לחישוב התשואה על ההון (ROE) שהיא הרווח הנקי חלקי ההון העצמי. ההיגיון בבסיס מדדי תשואה אלו הוא בחינת רמת התשואה שהניבה השקעה מסוימת, לכן במכנה של השבר יוצב סכום ההשקעה ובמונה השבר יוצב סכום הרווח הנובע מהשקעה זו. התשואה על הנכסים מחשבת את התשואה באחוזים שהניבה ההשקעה בנכסים ועל כן הרווח שיוצב במכנה הוא הרווח התפעולי שנוצר כתוצאה מההשקעה בנכסים. ניתן להשוות את התוצאה לתשואות אלטרנטיביות, למשל אם תוצאת המדד היא 10% ניתן להשוותה לאלטרנטיבה כגון השקעת כסף באפיק פיננסי כלשהו כגון פיקדון בנקאי שיניב 3% בלבד. התשואה על הנכסים, בדומה למדדים פיננסיים אחרים, עשוי להיות מדד לא מדויק. כך למשל במקרה שנכסיה של חברה מוצגים על בסיס עלות, ולא לפי שווי הוגן, אינם משקפים את מחירי השוק לנכסים אלו והמדד עשוי להיות פחות רלוונטי.
חישוב נוסף אפשרי הוא שימוש ברווח הנקי במקום ברווח התפעולי, אולם יש לזכור כי פירות ההשקעה בנכסים הם הרווח התפעולי שהוא התוצר של הפעלת הנכסים בפני עצמם. על כן ראוי יותר לחשב יחס זה תוך שימוש ברווח התפעולי. נהוג להשתמש ברווח תפעולי לפני ניכוי הוצאות/הכנסות מימון.
