55 יום בפקינג
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| כרזת הסרט 55 יום בפקינג | |
| מבוסס על | הרומן 55 יום בפקינג של נואל גרסון |
|---|---|
| הופק בידי | סמואל ברונסטון |
| עריכה | רוברט לורנס |
| שחקנים ראשיים |
צ'רלטון הסטון דייוויד ניבן אווה גרדנר |
| מוזיקה | דימיטרי טיומקין |
| חברה מפיצה | Allied Artists |
| הקרנת בכורה | 29 במאי 1963 |
| משך הקרנה | 153 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| תקציב | 9,000,000$ |
| הכנסות | $10,000,000 |
55 יום בפקינג (באנגלית: Days at Peking 55) הוא סרט מלחמה אפי אמריקאי משנת 1963 בהפקתו של סמואל ברונסטון ובבימוי של ניקולאס ריי, עם דייוויד ניבן, אווה גרדנר וצ'רלטון הסטון בתפקידים הראשיים.
הסרט מתאר את המצור שהוטל על רובע הצירות בבייג'ינג (אז, השם תועתק כפקינג) בעת מרד הבוקסרים בסין בשנת 1900 במשך 55 יום (20 ביוני 1900 - 14 באוגוסט 1900).
הבמאי ניקולס ריי מופיע בתפקיד קטן של ציר ארצות הברית בפקינג.
הסרט צולם בעיר לאס רוזאס ליד מדריד בשיטת טכניקולור ויש בו סצנות רבות של מלחמה, הרוגים, פצועים, פיצוצים, שריפות ופירוטכניקה.
המלחין דימיטרי טיומקין היה מועמד לפרס אוסקר על המוזיקה לסרט ועל השיר המקורי "So Little Time" ,אך השיר "55 יום בפקין" בביצוע ארבעת האחים התפרסם יותר.
תקציר העלילה
ברובע הדיפלומטי בפקינג ב-1900 היו צירויות של 11 מדינות. כל צירות כללה את הציר ומשפחתו, אנשי הצירות וחיילי הגנה. סה"כ היו כאלף חיילים ואזרחים ברובע. הרובע היה מוקף בחומה ובשער. בכל בוקר הונפו דגלי המדינות בזה אחר זה כשתזמורת מנגנת את ההמנונים.
בתחילת הסרט נכנס לרובע מייג'ור מאט לואיס (צ'רלטון הסטון) רכוב על סוסו בראש פלוגת חיילי מארינס. הוא נפגש עם הציר הבריטי סיר ארתור רובינסון (דייוויד ניבן) ועם ברונית רוסית אלמנה בשם נטליה איבנוב (אווה גרדנר). בין לואיס והברונית מתפתח קשר ובנשף הכללי של הצירויות כולם מתבוננים בזוג החדש.
כאשר הציר הגרמני נרצח על ידי הבוקסרים, מגיעים לואיס ורובינסון לארמון המלכותי בעיר האסורה ומתלוננים בפני הקיסרית האלמנה צה שי (פלורה רובסון) משושלת צ'ינג התומכת בחשאי בבוקסרים. היא מייעצת להם לפנות את הרובע בהקדם. בשובם נערכת הצבעה ורוב הצירים מצביעים על פינוי פרט לבריטי. לבסוף כולם "מתיישרים" ומחליטים להישאר ולהגן על המקום עד שיגיע צבאו הבינלאומי של גנרל סידני וישחרר אותם.
הם מבצרים את הרובע ומתכוננים להתקפה. אלפי סינים חמושים ברובים ונשק קל תוקפים את הרובע אך מגיניו עושים בהם שמות בעזרת רובים, תותח מיושן ומכונת ירייה. הסינים מנסים לעלות על החומה בחבלים אך המגינים מעלים אותם באש.
הברונית הופכת לאחות ועוזרת לרופא המטפל בפצועים הרבים. המצור מתארך בגלל קושי של הצבא לפרוץ את הדרך לפקינג. יש מחסור בתחמושת, אוכל וציוד רפואי. הברונית מצליחה לצאת מהרובע, למכור את הענק היקר שלה ובכסף לקנות את המצרכים החיוניים אך בכניסה לרובע היא נורית, נפצעת קשה ומתה.
לואיס ורובינסון מיואשים. לואיס מציע לפשוט על מחסן התחמושת של הסינים. דרך תעלות הביוב הם מצליחים לצאת מהרובע להגיע למחסן ולפוצץ אותו. הפיצוץ נשמע בכל פקינג לחרדתם של הסינים והקיסרית.
המצור וההתקפות נמשכים עד לבואו של צבאו של גנרל סידני ב-14 באוגוסט 1900 המסלק את התוקפים ומסיר את המצור.
בסוף רואים את הארמון השומם ובו משוטטת הקיסרית ואומרת "השושלת גמורה".
קישורים חיצוניים
- 55 יום בפקינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון לסרט 55 יום בפקינג, באתר יוטיוב
- השיר 55" יום בפקינג" בביצוע ארבעת האחים, באתר יוטיוב
- השיר "כל כך קצת זמן" מהסרט 55 יום בפקינג, בביצוע אנדי ויליאמס
