סיווג בולטימור

סיווג בולטימור הוא שיטה למיון נגיפים לקבוצות על בסיס סוג הגנום שלהם ושיטת השכפול שלהם. השיטה פותחה על ידי הווירולוג דייוויד בולטימור.

המיון

בסיווג בוליטמור 7 קבוצות על בסיס סוג הגנום ושיטת השכפול

בולטימור חילק את הנגיפים ל-7 קבוצות:

• קבוצה I – נגיפי DNA דו-גדילי ‏(dsDNA viruses), לדוגמה: Adenoviruses, נגיפי הרפס.
• קבוצה II – נגיפי DNA חד-גדילי חיובי ((+)ssDNA viruses; בעלי גדיל קריא, מובן), לדוגמה: Parvoviruses.
• קבוצה III – נגיפי RNA דו-גדילי (dsRNA viruses), לדוגמה: Reoviridae.
• קבוצה IV – נגיפי RNA חד-גדילי חיובי ((+)ssRNA viruses; בעלי גדיל קריא, מובן), לדוגמה: נגיפי קורונה.
• קבוצה V – נגיפי RNA חד-גדילי שלילי ((-)ssRNA viruses; בעלי גדיל מול-קריא, אנטי-מובן), לדוגמה: נגיפי שפעת.
• קבוצה VI – נגיפי שעתוק לאחור עם RNA חד-גדילי (ssRNA-RT viruses; רטורווירוסים בעלי גדיל קריא, היוצרים גדילי DNA מתווך במחזור החיים שלהם), לדוגמה: HIV.
• קבוצה VII – נגיפי שעתוק לאחור גם DNA דו-גדילי (dsDNA-RT viruses; שלהם RNA מתווך במחזור החיים), לדוגמה: Hepadnaviridae.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סיווג בולטימור27671709