דייוויד בולטימור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד בולטימור
David Baltimore
דייוויד בולטימור, 2014
דייוויד בולטימור, 2014
דייוויד בולטימור, 2014
לידה 7 במרץ 1938
פטירה 6 בספטמבר 2025 (בגיל 87)
מדינה ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי ביולוגיה
הערות יהודי
תרומות עיקריות
רוורס טרנסקריפטאז

דייוויד בולטימוראנגלית: David Baltimore‏; 7 במרץ 1938 - 6 בספטמבר 2025) היה ביולוג יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1975 (יחד עם רנאטו דולבקו והווארד מרטין טמין) על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא. קיבל את המדליה הלאומית למדעים בשנת 1999.

דייוויד בולטימור כיהן כנשיא המכון הטכנולוגי של קליפורניה בשנים 2006-1997 וכנשיא אוניברסיטת רוקפלר. כיהן בדירקטוריון ביטאון מדעני האטום.

בולטימור תרם רבות בתחומי האימונולוגיה, הוירולוגיה, חקר מחלת הסרטן, הביוטכנולוגיה ועוד.

קורות חיים

בולטימור נולד בניו יורק, ארצות הברית לריצ'רד וגרטרוד בולטימור. קיבל תואר ראשון ב-1960 ממכללת סווארת'מור ותואר שני ודוקטורט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

בשנות השבעים באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון גילה יחד עם רנאטו דולבקו והווארד מרטין טמין את הרוורס טרנסקריפטאז, אנזים שמקורו בנגיף מסוג רטרו וירוס, שיוצר עותק של DNA על בסיס mRNA בתהליך שנקרא שעתוק לאחור (Reverse Transcription).

בשנת 1975 זכה בולטימור בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא. קיבל את המדליה הלאומית למדעים בשנת 1999.

בין הנימוקים למתן הפרס צוינה אף תרומתם של בולטימור וטמין לתיאור האופן שבו וירוסים גורמי גידולים פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. תגליתו זו עמדה בניגוד לדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית ולפיה קיימת העברת מידע גנטי חד-כיוונית מה-DNA אל ה-RNA אל החלבון, אמונה שדוברה הבולט היה פרנסיס קריק, אחד ממגלי מבנה ה-DNA וחתן פרס נובל. טמין הדגים כי וירוסים גורמי גידולים מסוימים נושאים את היכולת האנזימטית להפוך את כיוון זרימת המידע מן ה-RNA בחזרה אל ה-DNA על ידי שעתוק לאחור. תופעה זו נחקרה באופן עצמאי על ידי בולטימור.

התגלית של שעתוק לאחור היא אחת מן התגליות החשובות ביותר ברפואה בעת המודרנית, כיוון ששעתוק לאחור הוא האנזים המרכזי בכמה מן המחלות האנושיות הנפוצות ביותר, כגון HIV וצהבת נגיפית מסוג B. שעתוק לאחור הוא אף מרכיב חשוב של מספר טכניקות בולטות בביולוגיה מולקולרית וברפואה אבחנתית, כגון תגובת שרשרת של פולימראז (PCR).

ב-1986 פרסם בולטימור יחד עם תרזה אימנישי-קרי (אנ') מאמר בתחום האימונולוגיה. מאמר זה נחשד כזיוף מדעי וחולל את "פרשת בולטימור". רק בשנת 1996 הוחלט כי המאמר היה תקף וההאשמות היו כוזבות[1].

נפטר ב-6 בספטמבר 2025. הותיר אחריו אישה, המיקרוביולגית ד"ר אליס ס. הואנג, ובת. על שמו של בולטימור נקרא כוכב לכת מינורי.

עבודתו

פרסים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דייוויד בולטימור41812123Q234949