דייוויד בולטימור
 | |
| דייוויד בולטימור, 2014 | |
| לידה | 7 במרץ 1938 (גיל: 86) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | ניו יורק, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1975 המדליה הלאומית למדעים |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| רוורס טרנסקריפטאז. | |
דייוויד בולטימור (באנגלית: David Baltimore; ) הוא ביולוג יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975 (יחד עם רנאטו דולבקו והווארד מרטין טמין) על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא. קיבל את המדליה הלאומית למדעים בשנת 1999.
דייוויד בולטימור כיהן כנשיא המכון הטכנולוגי של קליפורניה בין השנים 1997 ל-2006 וכנשיא אוניברסיטת רוקפלר בין השנים 1991 ל-1991. מכהן בדירקטוריון ביטאון מדעני האטום.
בולטימור תרם רבות בתחומי האימונולוגיה, וירולוגיה, חקר מחלת הסרטן, ביוטכנולוגיה, DNA רקומביננטי ועוד.
קורות חיים
בולטימור נולד בניו יורק, ארצות הברית ב-1938 להוריו היהודים, ריצ'רד וגרטרוד בולטימור. קיבל תואר ראשון ב-1960 במכללת סווארת'מור ותואר שני ודוקטורט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
בשנות השבעים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון גילה יחד עם רנאטו דולבקו והווארד מרטין טמין את הרוורס טרנסקריפטאז, אנזים שמקורו בנגיף מסוג רטרו וירוס, שיוצר עותק של DNA על בסיס mRNA בתהליך שנקרא שעתוק לאחור (Reverse Transcription).
בשנת 1975 זכה בולטימור בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975, על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא. קיבל את המדליה הלאומית למדעים בשנת 1999.
בין הנימוקים למתן הפרס מצוינת אף תרומתם של בולטימור וטמין לתיאור האופן שבו וירוסים גורמי גידולים פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. תגליתו זו עמדה בניגוד לדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית ולפיה קיימת העברת מידע גנטי חד-כיוונית מה-DNA אל ה-RNA אל החלבון. אמונה שדוברה הבולט היה פרנסיס קריק, אחד ממגלי מבנה ה-DNA וחתן פרס נובל. טמין הדגים כי וירוס גורמי גידולים מסוימים נושאים את היכולות האנזימתית להפוך את כיוון זרימת המידע מן ה-RNA בחזרה אל ה-DNA על ידי שעתוק לאחר. תופעה זו נחקרה באופן עצמאי על ידי בולטימור.
התגלית של שעתוק לאחור היא אחת מן התגליות החשובות ביותר ברפואה בעת המודרנית, כיוון ששעתוק לאחור הוא האנזים המרכזי בכמה מן המחלות האנושיות הנפוצות ביותר, כגון HIV וצהבת נגיפית מסוג B. שעתוק לאחר הוא אף מרכיב חשוב של מספר טכניקות בולטות בביולוגיה מולקולרית וברפואה אבחנתית, כגון תגובת שרשרת של פולימראז (PCR).
ב-1986 פרסם בולטימור יחד עם תרזה אימנישי-קרי מאמר(אנ') בתחום האימונולוגיה. מאמר זה נחשד כזיוף מדעי וחולל את "פרשת בולטימור". רק בשנת 1996 הוחלט כי המאמר היה תקף וההאשמות היו כוזבות[1].
בשנת 1968 נשא לאישה את המיקרוביולגית ד"ר אליס האונג. לזוג ילדה אחת. על שמו של בולטימור נקרא כוכב לכת מינורי.
עבודתו
פרסים
- 1999 - המדליה הלאומית למדעים
- 1975 - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- 1974 - חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דייוויד בולטימור |
- דף מידע על בולטימור, באתר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- דייוויד בולטימור, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דייוויד בולטימור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אי־פי, חוקרים בוועידת פסגה בינלאומית נמצאים בצומת דרכים בנושא עריכת הגנום האנושי, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |
