וימפל
וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.[1] רוחבו של ה"וימפל" הוא כ-20 ס"מ ואורכו כ-3 מטרים, הוא היה מקושט ביצירות אמנות ונרקמו עליו שמותיהם של התינוק ואביו. השימוש בווימפל נהג בעיקר בדרום גרמניה אך גם במספר קהילות בצפון גרמניה ובאיטליה.
רוב החיתולים נשרפו בליל הבדולח או הושמדו בשואה, והמעטים שנשמרו נמצאים במוזיאונים בארץ ובעולם. ניסיון להמשיך מנהג זה נעשה במושבה "אביגדור" שבארגנטינה, על ידי פליטים מגרמניה שהגיעו לשם בשנת 1937. גם בישראל נעשו ניסיונות דומים: בקיבוץ חפץ חיים, בבתי הכנסת "איחוד שיבת ציון" בתל אביב, "מקור חיים" בפתח תקווה ו"אהבת תורה" בחיפה. משתשמשים בוימפל גם בקהילות של מכון מורשת אשכנז שהוקמו בארץ, וכן בבתי הכנסת של היקים ברחבי העולם.
בציורו של מוריץ אופנהיים Das Schultragen (1869) נראים אב ובנו בטקס הצגת הווימפל בבית הכנסת.[2]
לקריאה נוספת
- בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ב, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, 2000, עמ' 515.
ראו גם
- יקה
- יהדות גרמניה
- מכון מורשת אשכנז
- חופה שחורה
- חתונה ביום שישי
- ירושתנו
- בנימין שלמה המבורגר
- חולם
- חופת מיין
- נוסח אשכנז
- עדת ישורון (פרנקפורט)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- וימפל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד דוידוביץ, חיתול שנעשה אבנט לספר תורה, דבר, 9 ביוני 1978
הערות שוליים
- ↑ 'וימפל' בגרמנית: "לגלול" או "דגל". אפשרות נוספת היא שמדובר בשיבוש של המילה "וינטל" - חיתול.
- ↑ הציור כיום שמור במוזיאון היהודי של ניו יורק: The Presentation at the Synagogue (Das Schultragen), באתר המוזיאון היהודי של ניו יורק.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] וימפל25043285