יעקב יעקב (פוליטיקאי)
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 | |
| יעקב יעקב באירוע הכנסת ספר תורה | |
| לידה |
1930 שנת התר"ץ מחוז קרקוק, חבל כורדיסטן שבעיראק |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1992 (בגיל 62 בערך) ט"ו באדר א' התשנ"ב |
| תאריך עלייה | 1950 |
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | ראש מועצה אזורית מעלה יוסף, סגן מנהל ארגון הקניות בתנועת המושבים, מזכיר מושב עין יעקב |
| מפלגה | מפלגת העבודה |
| בת זוג | מרים יעקב |
| אב | עזרא יעקב |
| אם | שרה יעקב |
| ראש מועצה אזורית מעלה יוסף בין השנים 1973 - 1992 (עד פטירתו) | |
יעקב יעקב (שנת התר"ץ, 1930 - ט"ו באדר א' התשנ"ב, 19 בפברואר 1992 ) היה איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי.
כיהן בין השנים 1953–1959 כמזכיר מושב עין יעקב שבגליל, שהיה ממייסדיו.
בשנים 1959 - 1973 כיהן כסגן מנהל ארגון הקניות בתנועת המושבים וכנציג מטעם יישובי הגליל בארגון מושבי הגליל.
בשנים 1973 - 1992 (עד פטירתו) כיהן כראש מועצה אזורית מעלה יוסף שבגליל.
בשנים 1980 - 1992 בנוסף לתפקידו כראש מועצה אזורית כיהן כיושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה הגליל.
במהלך השנים היה חבר בוועדות הציבוריות: חבר במרכז מפלגת העבודה, חבר מזכירות תנועת המושבים, חבר בהנהלת יד לבנים (כאב שכול), חבר בפורום ישובי קו העימות, חבר באיגוד ערים בגליל המערבי, חבר בהנהלת בית החולים הממשלתי בנהריה, חבר הנהלה בבית האבות בעכו, חבר בהנהלת מכללת גליל מערבי.
קורות חייו
שנותיו הראשונות
יעקב יעקב נולד בשנת 1930 לעזרא ושרה יעקב, בכפר חג'ילה, מחוז קרקוק שבכורדיסטן העיראקית. בכפר שנמצא באזורים ההרריים של עיראק שכנו כ-15 משפחות יהודיות שהיו חלק ממאות משפחות יהודיות שחיו באזור זה ובעיקר בעיר חנקין הקרובה שמנתה כ-600 משפחות יהודיות. אביו היה חקלאי ומוכר בדים ומשפחתו שמנתה 7 נפשות הייתה מהאמידות שבכפר. יעקב למד בבית הספר הערבי הממשלתי והתחנך אצל מורה פרטי בלימודים עבריים ולימודי קודש.
בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות בישראל, גויס יעקב לצבא העיראקי כשהיה בן 18. השמועה על המלחמה בין יהודים לערבים בארץ ישראל עוררה תסיסה אנטי-יהודית חריפה שלובתה על ידי מסיתים אשר יצרו אוירה עוינת כלפי היהודים באזור. עם הגעת השמועה על הקמת המדינה, יעקב ארגן בסתר את החיילים היהודיים ביחידתו על מנת לשמור על בתי היהודים ברובע היהודי בקרקוק, כך שיפטרלו באופן רציף בין בתי היהודים. כשהגיעו הפורעים הערבים, שהוסתו על ידי הממשלה המקומית, לרובע היהודי וראו את החיילים העיראקים, לא העזו לגעת בבתי היהודים.
לאחר שהחל גל הגירה גדול של יהודים מעיראק לישראל דרך פרס השכנה מכרו משפחתו של יעקב את רכושם ויצאו ביחד עם 150 משפחות יהודיות נוספות בניסיון לעבור את הגבול לפרס, ניסיון שנבלם על ידי המשטרה העיראקית אשר החזיקה את המשפחות במעצר ממושך בעיר חנקין. בשנת 1950, לאחר שחל מפנה במדיניותה של הממשלה העיראקית ביחס להגירת יהודים, אושרו היתרי יציאה מעיראק לצמיתות בתנאי להסכמת היהודים להשאיר את רכושם.
יעקב עלה לישראל בשנת 1950 והועבר למחנה העולים בפרדס חנה, שם הכיר את מרים, גם היא עולה מכורדיסטן שבפרס, הם נישאו באותה שנה. שנה לאחר מכן נולד בנם הראשון הרצל ולאחריו נולדו עוד 4 בנים: אליהו, ישראל, דוד ואסף.
בשנת 1973 נפל דוד בנו בעת מילוי תפקידו בשירותו הצבאי כחייל בחטיבת גולני. וכך נכנסה משפחת יעקב למשפחת השכול הישראלית.
פעילות ציבורית
לאחר עלייתו לארץ, גייס יעקב כ-90 משפחות שהועברו לכפר עבודה בגעתון עילית שבגליל המערבי, שם הועסקו בייעור מטעם הקרן הקיימת, מאוחר יותר נסגר כפר העבודה ויעקב ומשפחתו הועברו מכפר עבודה אחד למשנהו. בשנת 1953, לאחר שסורב על ידי הקרן הקיימת להקמת ישוב באזור הצפון עבר ביחד עם 4 משפחות בחזרה לגעתון עילית הנטושה והחל בבניית מושב חדש בניגוד לעמדת הקרן הקיימת. עם חלוף הזמן הצטרפו להתארגנות המושבית של יעקב משפחות רבות ואף הקרן הקיימת נאלצה להכיר ביישוב תוך שהעבירה משאבים ליישוב החדש. בניית היישוב שנקרא 'עין יעקב' נסתיימה בשנת 1955. יעקב נבחר פה אחד למזכיר המושב.
בשנת 1959 נקרא יעקב לתנועת המושבים על מנת להקים את ארגון מושבי הגליל שבו שירת עד שנת 1973, בין היתר כסגן מנהל ארגון הקניות בתנועת המושבים. בתקופה זאת יעקב לקח יד בהקמת יישובים רבים וגיוס משפחות ליישובי הגליל והפרחת האזור.
בשנת 1973 נבחר לראשות המועצה האזורית מעלה הגליל. בשנת 1975, ראה לנכון לשנות את שם המועצה האזורית מעלה הגליל ל-"מעלה יוסף", על שם יוסף וויץ שהקים את כפרי העבודה בגליל מטעם הקרן הקיימת. יעקב המשיך לכהן כראש המועצה האזורית מעלה יוסף עוד כ-19 שנים, במהלכן היה שותף להקמתם של יישובים רבים בגליל המערבי וכן להקמת כפר הוורדים. בשנים אלו תרם יעקב מאוד לפיתוח יישובי הגליל ופיתוח הכלכלה והביטחון באזור זה תוך שיתופי פעולה עם אישי ציבור נוספים ומשרדי הממשלה.
מותו
בשנת 1992, בבוקרו של 19 בפברואר, לקה יעקב בדום לב כשהוא נמצא בדרך לפגישה עם שר הביטחון, משה ארנס. באותו ערב הלך יעקב לעולמו בעודו משאיר אחריו אישה וארבעה ילדים. מותו גרם לתדהמה בקרב תושבי הגליל וראשי המערכת הפוליטית והציבורית בישראל. בהלווייתו השתתפו אלפי בני אדם בהם אישי ציבור רבים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
[1] "אם היו בוחרים שוב את ל"ו הצדיקים היה יעקב בין אלה. איש ירא שמים, בעל כושר שיפוט, ידע לחבר אנשים לאדמתם, ידע תורה, נשא על כתפיו בניית הגליל". מתוך דבריו של ח"כ שמעון פרס על הקבר באזכרת החודש.
לקריאה נוספת
מועצה אזורית מעלה יוסף, הכל קול יעקב, פתח תקווה: "אור וצל",1993.
הערות שוליים
- ↑ מועצה אזורית מעלה יוסף, הכל קול יעקב, "אור וצל" פתח תקווה, 1993
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יעקב יעקב (פוליטיקאי)27295775