א-זערורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:41, 22 ביוני 2020 מאת דוב פרח (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

א-זערורה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי כפר בלתי מוכר
אוכלוסייה (הערכה) 2,600

אַז-זַעַרוּרָה הוא כפר בדואי בלתי מוכר בישראל, שנמצא מזרחית לעיירה כְּסִיפִה, לצד כביש 80, ואוכלוסייתו מונה כ-2,600 נפש. זהו כפר עתיק, שנוסד עוד לפני קום המדינה ב-1948. הכפר נקרא על שם השיח אַז-זַעַרוּרָה, המשמש להכנת תרופות. בכפר בארות מים וסכרים עתיקים.

בכפר אין שירותי בריאות, ועל כן נאלצים תושבים לנסוע כ-20 דקות (מרחק של כ-15 ק"מ) לעיירה כְּסִיפִה על מנת לקבל שירותים בסיסיים. בכפר אין מוסדות חינוך כגון גן ילדים ובתי ספר וילדי הכפר נאלצים לנסוע מדי יום לבתי הספר והגנים בעיירה כְּסִיפִה או בכפר הסמוך אַל-פֻרְעָה. בכפר אין כלל כבישים סלולים. מעל הוואדי הסמוך לכפר אין גשר, כך שבימים גשומים כשהנחל עולה על גדותיו, נחסמת כליל הכניסה והיציאה מן הכפר. מים וחשמל אינם מסופקים לתושבי הכפר על ידי הרשויות. את המים מקבלים התושבים דרך כ-10 נקודות חיבור של חברת 'מקורות' על הכביש הראשי, מהן נאלצים התושבים למשוך צינורות על חשבונם, כמו גם לספוג את עלות התיקונים והנזילות. גם אספקת החשמל תלויה בתושבי הכפר, כאשר חלקם משתמשים בפאנלים סולריים שעלותם גבוהה מאוד; ישנם תושבים שמשתמשים בחשמל מהעיירה הסמוכה כְּסִיפִה ויש גם מי שמחזיקים בגנרטורים.

הכפר אַז-זַעַרוּרָה הוא כפר בלתי-מוכר ועל כן נתון בסכנת הריסה ופינוי. לחלק מבתי הכפר יש צווי הריסה ומדי מספר חודשים מתבצעות הריסות בתים בכפר. על פי תוכנית מטרופולין באר-שבע, שטח הכפר נמצא באזור נוף כפרי חקלאי משולב, ועל כן, החוקרת שמונתה לבחון את ההתנגדויות לתוכנית מטרופולין באר-שבע המליצה לאפשר הכרה בכפר. החל משנת 2004 מבקשת חברת רותם אמפרט (חברת בת של כימיקלים לישראל) להקים במקום מכרה פוספטים פתוח.

עתירה שהוגשה על ידי עיריית ערד, ארגון עדאלה, תושבי הכפר אַל-פֻרְעָה וארגונים אחרים דרשה מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה להורות על ביטול החלטות המועצה הארצית לפיה תותר במקום כריית פוספטים בטענה שפעילות זו תסכן את בריאותם של תושבי האזור, יהודים ובדואים יחד. בדיון שנערך בבג"ץ ב-27 בפברואר 2019, הוציא ביהמ"ש צו על תנאי למדינה שמטיל עליה את האחריות לשכנע את ביהמ"ש מדוע אל לא להתערב באישור תמ"א 14/ב (הכוללת גם את מכרה הפוספטים בשדה בריר) והורה על החזרת התוכנית אל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ביהמ"ש נימק את החלטתו בכך שהתוכנית לא בחנה מהן ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות על תושבי האזור.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
אז-זערורה28018837