המכלול:הערות שוליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סגנון כתיבה ועיצוב
סגנון כתיבה
סגנון עיצוב דפים

הערת שוליים (נקראת לפעמים גם "מראה מקום") משמשת במכלול לשתי מטרות.

המטרה האחת – הוספת מקור המאשש את המידע בערך עצמו, כמו לציון אסמכתא לפרט מסוים המופיע בטקסט. הערות שוליים נחוצות כדי לשפר את מהימנות הערך עבור הקורא, בדומה למקובל בספרות האקדמית, ויש להקפיד על שימוש נכון בהן.

המטרה השנייה - פירוט שאינו נחוץ לקריאה השוטפת של הערך.

דף זה עוסק בשיקולי התוכן והעריכה הכרוכים ביצירת הערת שוליים. את הכלים הטכניים ליצירתה של הערת שוליים ראו בעזרה:הערת שוליים.

איכות הערות השוליים

  • הערות השוליים, כמו המקורות המופיעים בפרק הביבליוגרפיה, מחויבות להיות איכותיות ואמינות. רצוי להשתמש בספרות אקדמית, כלומר במחקרים המתוארים בספרים ובמאמרים, בכדי לתמוך בטענות המוצגות בערך.
  • תוכן שלא נכתב על ידי מומחים או שהתפרסם במקורות הנחשבים בלתי מהימנים או מגמתיים אינו ראוי להנתן בהערות שוליים.
  • לרוב לא מקובל להשתמש כמקור באנציקלופדיות אחרות, ויש גם להבחין בין אנציקלופדיות שנכתבו על ידי חוקרים בתחומם, כגון האנציקלופדיה העברית, לבין אנציקלופדיות עממיות או לנוער וילדים. ניתן לעשות בהן שימוש אם אין מקורות אחרים.
  • תאריך בהערות שוליים יש לכתוב על פי ההנחיות בדף המכלול:תאריכים.

הערות שוליים מסוג "שם" או "Ibid"

אין ליצור בערכים הערות שוליים מסוג שם או Ibid הערה כזאת מפנה אל מקור מפורט, המופיע בהערה צמודה קודמת. אבל הערכים במכלול משתנים במשך הזמן, ומיקום הערות שוליים ביחס להערות אחרות משתנה. לכן יש לציין בערך מקור ממוקד יותר, כך שגם לאחר שינויים בערך, מראה המקום יהיה ברור ללא כל ספקות.

במקום זה אפשר לקשר להערה אחרת לפי שמה בעזרת {{עוגן}}: בהערה המקורית להוסיף {{עוגן|שם-העוגן}} ובהערה החדשה להוסיף קישור [[#שם-העוגן|שם המקור]].

קישור לספרים ולכתבי עת

  • כאשר מזינים הערת שוליים מתוך ספר או כתב עת יש לספק נתונים רבים ככל האפשר, כדי לאפשר לקוראים למצוא אותם: שם הספר/כתב העת, מספרי העמודים, מחברים/עורכים, מהדורה, הוצאה, שנת ההוצאה, ואם אפשר גם מספר קטלוגי (למשל ISBN).
  • עדיף להשתמש במידת האפשר בספרות העברית או בספרים שניתן לאתר בקלות בספריות בישראל.
  • שם המאמר, הספר או הפרק, שם המתרגם ופרטים נוספים יינתנו בשפת המקור בלבד בגוף הערך. כשהספר או המאמר שבו נעשה שימוש לצורך הציטוט בהערת שוליים מופיע בפרק הקריאה הנוספת או בפרק קישורים חיצוניים מומלץ לתת בסוגריים את תרגומו לעברית.

קישור למקורות ברשת האינטרנט

  • אם מקור המידע הוא כתבה/מאמר באתר חדשות ישראלי מוכר – מומלץ מאד לקשר אליו בפשטות באמצעות בוקמרקלט התבניות.
  • מומלץ לקשר למקורות מידע (מאמר, ספר, כתבה) זמינים ברשת באינטרנט. כך יכולים הקוראים להגיע למקור עצמו בקלות, מבלי להגיע לספרייה.
  • אם המקור אליו רוצים לקשר מופיע בכמה מקומות ברשת, יש להעדיף לקשר לאתרים בהם התוכן משוחרר לרשות הציבור ברשיון חופשי כגון רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה או GNU GPL. דוגמה לאתר כזה הוא ויקיטקסט.
  • יש להימנע מהפניה לאתרי אינטרנט שאינם זמינים לקהל הרחב, ודורשים רישום או דמי כניסה, וכן לאתרים שאינם מוכרים כאמינים, כגון בלוגים, רשתות חברתיות, אתרים בעלי אופי פרסומי או פוליטי וכדומה.
  • קישורים לדפים של אתרי אינטרנט עלולים לעתים "להשבר". על כן, יש להשתדל להזין נתונים רבים ככל האפשר, שיעזרו לעורכים לתקן קישור שבור. יש לקשר ישירות לדף בו מופיע המידע ולא לעמוד הבית של האתר. וכן, יש להימנע מהוספת "קישורים עירומים" הכוללים את הקישור בלבד. הקישור בהערה יתאר את המידע אליו היא מקשרת, בנוסף לקישור עצמו.
  • רוב הציבור בישראל יודע אנגלית כשפה זרה שנייה, ולכן אם אין אפשרות להביא מראה מקום בעברית, ניתן לאזכר את המקור באנגלית. מומלץ לא להשתמש בשפות אחרות, אלא אם אין ברירה אחרת.

מתי להשתמש בהערות השוליים

בסוגת הכתיבה האקדמית ראוי להביא לכל קביעה עקרונית, נתון או ציטוט, מקורות ומחקרים שיאששו אותם. במכלול אין חובה להביא סימוכין לכל עובדה. עם זאת, חשוב להקפיד על שימוש הערות שוליים במקרים הבאים:

  • ציטוטי טענות - יש לציין מי טענו את הטענה ולא ליפול לכשל לוגי הנפוץ, מומחים לא מזוהים ("מומחים אומרים", "המתנגדים טוענים כי..." וכדומה). כל ציטוט טענה של אדם או גוף כלשהו זקוק למראה מקום שיראה היכן בדיוק נכתבה הטענה. הדבר נכון במיוחד לגבי פסקאות ביקורת או שבח, שאינן קבילות כלל ללא מקור וציון מדויק של זהות המבקרים או המשבחים.
  • עובדות שנויות במחלוקת - כאשר התוכן עוסק במחלוקת בקרב חוקרים בנוגע לעובדות או תפיסות, כדאי לכתוב במפורש מי הם המומחים התומכים בעמדה א' ומי הם המומחים התומכים בעמדה ב', ולצרף לכך סימוכין. לדוגמה: "לטענתו של פרופ' פלוני, הצמח הירוק הוא המתאים ביותר לאקלים המקומי.[1] לעומתו, פרופ' אלמוני חושב שדווקא הצמח הכתום הוא העדיף".[2]
  • נתונים מספריים - נתונים סטטיסטיים, כגון אחוז מאוכלוסייה, נתוני סקרים, נתונים כספיים, ונתונים מדידים, כגון משקל ונפח, זקוקים לסימוכין.
  • הסבר - לעתים נדירות, נדרש הסבר נוסף למונח כלשהו או לטענה שאין מקומו בטקסט, אך עדיין יש לו חשיבות. במקרים כאלה ניתן לתת את ההסבר בהערת שוליים, אף שבדרך כלל עדיף להסביר את הנושא במסגרת הערך עצמו. כמו כן, ניתן להשתמש לשם כך בתבנית:מונחון.

מתי לא להשתמש בהערות שוליים

בתרגום ערכים מוויקיפדיה בשפה זרה, יש לנהוג בהערות השוליים כבתרגום כולו: על התרגום להיעשות תוך הפעלת שיקול דעת, ולא באופן מכני. בהתאם לכך, יש לתרגם רק את הערות השוליים הרלוונטיות לפי הקריטריונים בסעיף הקודם, ובמידת האפשר להחליף מקור זר בתרגומו לעברית או במקור עברי.

דוגמה להערת שוליים לא נחוצה בטקסט בערך היפוקרטס:

"סוראנוס איש אפסוס, רופא נשים בן המאה השנייה לספירה[3], היה לראשון רושמי קורות חיי היפוקרטס"

- אין צורך בהערת שוליים זו, כיוון שבטקסט אין כל ציטוט של סוראנוס ואין כל מחלוקת על כך שהוא בן המאה השנייה והראשון אשר כתב על היפוקרטס. אם היה צורך בהערת השוליים הזאת, היה צריך להצמיד הערת שוליים לכל עובדה אחרת המופיעה בערך, כיוון שאין הבדל בין תוקף העובדות השונות.

תבנית: דרוש מקור

אם מופיעה בערך טענה או נתון העונה על הקריטריונים המופיעים בסעיף "מתי להשתמש בהערות שוליים" שלעיל, ולא מצורף לה מקור, ניתן לציין זאת בעזרת קוד התבנית: {{מקור}}, וזאת רק לאחר שמציב התבנית בחן את יכולתו למצוא לטענה מקור וכאשר ישנה סבירות לכך שמשתמשים אחרים יוכלו לספק מקור זה. על מנת להימנע מחוסר בהירות, על מניח התבנית להבהיר בתקציר עריכה או בדף השיחה, מהי בדיוק הטענה הדורשת מקור. לצורך דיון באמינותם של פרטים מסוימים בערך רצוי להשתמש בדף השיחה ולא בתבנית זו.

אם לא נמצא לטענה מקור תוך פרק זמן סביר, יש למוחקה, או במקרה שמדובר בטענה מהותית שייתכן שבעתיד יימצא לה מקור מתאים - להעבירה לדף השיחה של הערך. על מנת לצמצם במספר התבניות שמונחות בערך לזמן רב, מומלץ כי מניחי התבנית יהיו אחראים לתחזוקתה ולהסרת הטענה, באם לא נמצא לה מקור.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ פרופ' פלוני, הצמח הירוק, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2006, עמ' 111.
  2. ^ פרופ' אלמוני, הצמח הכתום, גבעתיים: הוצאת מסדה, 2003, עמ' 222.
  3. ^ Britanica, 2006.