קרול או'דלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:45, 2 ביולי 2020 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרוואל או'דלאג
Cearbhall Ó Dálaigh
לידה 12 בפברואר 1911
בריי, מחוז ויקלו, אירלנד
פטירה 21 במרץ 1978 (בגיל 67)
דבלין, אירלנד
מקום קבורה סנים (Sneem), מחוז קרי
מדינה אירלנדאירלנד אירלנד
מפלגה פיאנה פול
בת זוג מאירין בין או'דלאג


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נשיא אירלנד ה־5
19 בדצמבר 197422 באוקטובר 1976
(שנה)

כרוואל או'דלאגאירית: Cearbhall Ó Dálaigh12 בפברואר 191121 במרץ 1978) היה מדינאי אירי שכיהן כנשיא אירלנד החמישי בין השנים 1976-1974. או'דלאג התפטר ב-1976 עקב התנצחות עם הממשלה. בנוסף לתפקידו כנשיא הייתה לו קריירה משפטית מרשימה כתובע הכללי של אירלנד וכנשיא בית המשפט העליון.

ראשית חייו

כרוואל או'דלאג נולד בעיר בריי (Bray, באירית: Bré) שבמחוז ויקלו[1][2] לאב שהיה בעל חנות עם מידת התעניינות מועטה בפוליטיקה. הוא היה הבן השני במשפחה וכן היו לו שתי אחיות צעירות ממנו. הוא למד בבית ספר לבנים ומאוחר יותר בבית ספר קתולי. בעת לימודיו באוניברסיטת דבלין הוא היה בעל תפקיד במועדון הויכוחים ההיסטורי והספרותי של האוניברסיטה. כמו כן הוא שימש כעורך הלשון האירית של העיתון הארצי The Irish Press.

קריירה

לאחר סיום לימודיו האקדמאים הצטרף או'דלאג למפלגת פיאנה פול ושירת בהנהגת המפלגה בשנות השלושים. ב-1946 הוא מונה להיות התובע הכללי של אירלנד על ידי הטישך (ראש הממשלה) איימון דה ואלירה ושימש בתפקיד זה עד 1948. לאחר כישלונו להיבחר הן לסנאט האירי, הבית העליון והן לדאל אירן, הבית התחתון של הפרלמנט בבחירות של 1948 ו-1951, הוא מונה מחדש להיות התובע הכללי וב-1953 הוא מונה להיות השופט הצעיר ביותר של בית המשפט העליון. פחות מעשור לאחר מכן הוא מונה להיות נשיא בית המשפט העליון ביוזמתו של ראש הממשלה דאז, שון למס. בשנות צעירותו הוא היה שחקן חובב נלהב והתיידד עם השחקן סיריל קיוזאק. מסופר שהשניים העמידו משמרת מחאה מול אירוע הקרנת הבכורה של הסרט "דארבי אוגיל והאנשים הקטנים" (Darby O'Gill and the Little People) שהוקרן בדבלין ב-1959, מתוך תחושתם שהסרט הציג את העם האירי בצורה סטריאוטיפית. יחד עם זאת, אין מקורות מהזמן ההוא המעידים על התרחשותו של אירוע זה.

ב-1972 הציע ראש הממשלה ג'ק לינץ' למפלגות האופוזיציה להסכים למועמדותו של או'דלאג כנשיא לקראת סיום תקופת כהונתו השנייה של דה ואלירה ביוני בשנה שלאחר מכן. יחד עם זאת, מפלגת פינה גייל, שהייתה בטוחה בהצלחתו של מועמדה טום או'היגינס בבחירות לנשיאות ב-1973 (הוא כמעט והביס את דה ואלירה בבחירות של 1966), דחתה את ההצעה. בכול אופן, מועמדה של מפלגת פיאנה פול, ארסקין המילטון צ'ילדרס ניצח במרוץ לנשיאות.

כאשר הצטרפה אירלנד לשוק האירופי המשותף, מינה ג'ק לינץ' את או'דלאג כשופט שייצג את אירלנד בבית הדין האירופי לצדק. עם מותו של הנשיא צ'ילדרס באופן פתאומי ב-1974 היה או'דלאג המועמד המוסכם לתפקיד על כל המפלגות.

נשיא אירלנד

כהונתו של או'דלאג כנשיא הייתה שנויה במחלוקת. מחד, הוא היה אהוד בקרב דוברי השפה האירית ובקרב אמנים שיצרו בה וזכה לכבוד מצדם של רפובליקנים. מאידך, יחסיו עם ממשלת הקואליציה ועם חובבי השפה האנגלית, במיוחד עם קונור קרוס או'בריין וליאם קוסגרייב, היו מתוחים מאוד.

החלטתו להפעיל את סמכותו להעביר נוסח הצעת חוק לעיונו של בית המשפט העליון כדי לבחון את התאמתו לחוקה, גרמה לו להתעמת עם הקואליציה של מפלגת פיאנה גייל ושל מפלגת הלייבור. בעקבות רציחתו של שגריר בריטניה באירלנד, כריסטופר אברט ביגס, על ידי הצבא האירי הרפובליקני ב-23 ביולי 1976, הודיעה הממשלה על כוונתה להכריז על מצב חירום לאומי. או'דלאג העביר את הצעת החוק ליישום מצב החירום לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר שהחוק מתיישר עם החוקה וב-16 באוקטובר חתם עליו הנשיא. באותו יום נהרג שוטר מהגארדה שיכנה (משטרת אירלנד) מפצצה שהפעיל הצבא האירי הרפובליקני במונטמליק (Mountmellick).[3] שרים בממשלה ראו בצעדיו של א'ודלאג ככאלה שעודדו את ביצוע ההרג. ביום המחרת תקף שר ההגנה, פאדי דונגן, באוזני קציני צבא בכירים, את הנשיא על כך שהפנה את הצעת החוק לבית המשפט העליון.[4] מתוך עיון במסמכיו האישיים של או'דלאג ניתן לראות שהוא החשיב את מערכת היחסים בינו (המפקד העליון של כוחות ההגנה של אירלנד) לבין שר ההגנה, כ"חסרי תקנה" עקב ההערות שהשמיע על הנשיא באוזני צמרת הצבא. דונגן הציע שהוא יתפטר, אך ראש הממשלה קוסגרייב סירב לקבל את התפטרותו. היה זה הקש ששבר את או'דלאג, שסבר שקוסגרייב נכשל גם בחובתו החוקתית לעדכן את הנשיא באופן סדיר. הוא התפטר ב-22 באוקטובר 1976, "כדי להגן ולשמור על הכבוד והעצמאות של הנשיאות כמוסד". בתפקיד הנשיא ירש אותו פטריק הילרי.

כרוואל או'דלאג הלך לעולמו ב-1978, פחות משנתיים לאחר התפטרותו מתפקיד הנשיא. הוא נקבר בסנים (Sneem) שבמחוז קרי.

הערות שוליים



הקודם:
ארסקין המילטון צ'ילדרס
נשיא אירלנד
1974-1976
הבא:
פטריק הילרי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
כרוואל או'דלאג28415588