ניקוטין
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מבנה מולקולרי | |
 | |
| שם סיסטמטי | 3-[(2S)-1-methylpyrrolidin-2-yl]pyridine |
|---|---|
| שמות נוספים | Nicorette, Nicotrol |
| מסה מולרית | 162.23 גרם/מול |
| מספר CAS | 54-11-5 |
| צפיפות | 1.01 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | נוזל |
| טמפרטורת היתוך |
-79 °C 194.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
247 °C 520.15 K |
ניקוטין הוא אלקלואיד רעיל וסם פסיכואקטיבי ממריץ, המצוי בצמח הטבק ומהווה את החומר הפעיל במוצריו, כגון סיגריות, וסיגרים.
בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק (אם כי הוא נמצא - בכמויות מזעריות - גם בצמחים אחרים ממשפחה זו, כגון עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ופלפל ירוק) והוא מהווה בין 0.3% ל־5% ממסת הצמח. הוא נוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.
השפעותיו על הגוף
ניקוטין הוא אגוניסט של חלק מקולטני האצטילכולין, המכונים בהתאם קולטני אצטילכולין ניקוטיניים. אצטילכולין משמש כמוליך עצבי הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, בה ניתן למצוא קולטנים ניקוטיניים גנגליוניים בגנגליונים האוטונומיים.
ברגע שהניקוטין חודר לגוף, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בזמן קצר מאד (כ־7 שניות בממוצע) בעברו את מחסומי הדם־מוח.[דרוש מקור] במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופאמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות אל הניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל[1].
הנזק הקשור לעישון, נגרם כמעט בלעדית ללא הניקוטין, על ידי כימיקלים ומסרטנים בעשן טבק. ברם, הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי שמקשה על תהליך הגמילה.[2]
ניקוטין הוא בין הסמים הממכרים ביותר הידועים לאנושות, ממכר אפילו יותר מסמים קשים כמו הרואין. לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין.[3] הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו - כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, כאב ראש, הפרעות בשינה וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.[דרוש מקור]
במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.[4] מנה הקטלנית של ניקוטין משוערת להיות בין חצי גרם לגרם במבוגר.[4]
ניקוטין ומחלת הסרטן
הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.[5]
היסטוריה
הטבק הוכר לאירופים זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן האינדיאנים נהגו לעשנו. עד מהרה הובא הטבק גם לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו דה וילמן (Jean Nicot de Villemain), שגריר צרפת בפורטוגל, ששלח זרעי טבק לפריז בשנת 1560. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי. השימוש העיקרי כיום בניקוטין שלא כמוצר טבק לעישון, הוא בתור מדביר חרקים בחקלאות.
שימושים
ההשפעה הענפה שיש לניקוטין על המוח גרמה לניסיונות למצוא לו שימושים ברפואה, אף על פי שאין כיום שימוש בניקוטין כתרופה, מחקרים מראים שבמצבים מסוימים צריכה של ניקוטין (שלא דרך עישון) יכולה לעזור לסייע בתפקודים קוגניטביים מסוימים ולשפר את הזיכרון.[דרוש מקור] וכן לסייע לחולי סכיזופרניה[דרוש מקור].
בהיותו חומר נוגד דלקת רב עוצמה, ניקוטין יכול למתן תגובות מסוכנות של מערכת החיסון.[דרוש מקור] אולם הוא ממכר ומסוכן מכדי לשמש כתרופה.
בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי כנגד מזיקים. ריסוס בניאוניקוטינואידים נחשב לריסוס שנזקו מועט בהשוואה לחומרי ריסוס מסורתיים. בנוסף מסתייעים בשיטות של הנדסה גנטית על מנת לקבל ריכוזי ניקוטין ניכרים בעלים - מה שמעניק לצמח הגנה ללא צורך בריסוס.
קישורים חיצוניים
- ליסה מלטון, סיינטיפיק אמריקן, לניקוטין נערך שיפוץ תדמית, לפחות מבחינה רפואית, הידען
- שרית רוזנבלום, מחקר בצה"ל: 20 סיגריות ביום ויהיו לך פנים חלקות, באתר ynet, 7 ביוני 2005
הערות שוליים
- ↑ סוכנויות הידיעות, מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker, 10 ביוני 2011
- ↑ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
- ↑ http://www.psychologytoday.com/blog/the-teenage-mind/201012/is-marijuana-addictive
- ^ 4.0 4.1 Mayer, Bernd (2013). "How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century". Archives of Toxicology. 88 (1): 5–7. doi:10.1007/s00204-013-1127-0. ISSN 0340-5761.
- ↑ Cardinale A; Nastrucci C; Cesario A; Russo P (בינואר 2012). "Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis". Critical Reviews in Toxicology. 42 (1): 68–89. doi:10.3109/10408444.2011.623150. PMID 22050423.
{{cite journal}}: (עזרה)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ניקוטין23309096