טאיאסו לבן-שפתיים
 טאיאסו לבן-שפתיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| סוג: | פקארי |
| מין: | טאיאסו לבן-שפתיים |
| שם מדעי | |
 Tayassu pecariלינק, 1795 | |
| תחום תפוצה | |
| |
טאיאסו לבן-שפתיים (שם מדעי: Tayassu pecari) הוא מין יחיד בסוג פקארי[1] (Tayassu) ממשפחת הפקאריים. הטאיאסו לבן-השפתיים נפוץ בצפון, מרכז ודרום אמריקה והוא מין הפקארי הגדול ביותר.
חרטומו של הטאיאסו לבן-השפתיים ארוך, צווארו עבה, ראשו גדול והוא בעל זנב קטן שאורכו מגיע ל-15 עד 55 מ"מ. אורך גופו של הטאיאסו לבן-השפתיים הוא בין 75 ס"מ עד מטר, גובהו 44 עד 58 ס"מ ומשקלו 14 עד 40 ק"ג. לטאיאסו לבן-שפתיים בלוטות ריח גביות המשמשות לסימון הטריטוריה ולזיהוי חברי קבוצתו.
היריון נקבת הטאיאסו לבן-השפתיים נמשך 169 יום, ובסופו נולדים בין 1 ל-4 גורים. הגורים לומדים לרוץ מספר שעות לאחר לידתם וכבר ביום שלמחרת מסוגלים להתלוות לאמם.
הטאיאסו לבן-השפתיים פעיל גם ביום וגם בלילה. הוא נוהג לחיות בעדרים שמורכבים מ-50 עד ליותר מ-300 פרטים של זכרים ונקבות מכל הגילאים. הם נודדים יחדיו במטרה לתור אחר מזון ומים ביתר יעילות והתנהגות זו של נדידה בעדרים מגנה עליהם מטורפים שונים כגון היגואר.
הטאיאסו לבן-השפתיים הוא אוכל כל וניזון מפירות, שורשים, פקעות, עשבים וחסרי חוליות.
כשרות
המלבי"ם [2] מזכיר מין בשם זה, כאפשרות זיהוי חיה הנזכרת בתלמוד בשם שסועה שיש לה ב' גבין וב' שדראות [3] והתורה אסרה אותה למרות סימני טהרתה[4] לפי התיאור מין זה חי בעדרים, ויש להם כמין שקע בגב כעובי אצבע, שם יש בלוטה המפיקה בושם כמו מוסק (ביזאם). ולמעשה מכריע שודאי טמאה משום שיש לה שיניים בלחי העליון, וזהו סימן מדברי חכמים לאי העלאת גירה. בתקופתו היה מקובל סיווגו של לינאוס, את משפחת הפקאריים כחזיריים. המלבי"ם מחדש שהחזיריים אכן מעלים גירה במקצת ולא בצורה מושלמת כיון שצריכים את פעולת הלעיסה בשיניים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ ע"פ החלטות האקדמיה
- ↑ ויקרא פרשת שמיני
- ↑ בבלי חולין דף ס: ע"פ דברים י"ד ז'
- ↑ לדברי שמואל (אמורא) בנדה כד. אך לדברי רב אם נמצאת כזאת היא טהורה
