טקסונומיה (ביולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

טקסונומיה או מיון עולם הטבעיוונית עתיקה: τάξις - טקסיה ('סידור'), ו-νομία - נומיה ('שיטה')) היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לסיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד מערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים. עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה וסיסטמטיקה, השיטה הטקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציוניים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה במדע המודרני בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

המיון של קארולוס ליניאוס

חלוקת עולם הטבע לשלוש ממלכות, בספרו של ארנסט הקל משנת 1866

תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת 1735 על ידי המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (בלטינית: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של הטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את עולם הטבע לפי ההיררכיה הבאה:

עברית לטינית אנגלית
ממלכה Regnum Kingdom
מערכה Phylum
מחלקה Classis Class
סדרה Ordo Order
משפחה Familia Family
סוג Genus
מין Species

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

ניתן לזכור את ההיררכיה בעזרת המנמוניקה הבאה: "Kings Play Chess On Fancy Glass Stools" (כל מילה במשפט מתחילה באות הפותחת של קבוצת סיווג באנגלית).

כאשר נזקקו הטקסונומים לטקסונים נוספים, הם השתמשו בטקסונים אלה בצירוף הקידומות "על-" ו"תת-". כך למשל נוצרו "על-מחלקה" ו"תת-סדרה".

ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות: צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש הממלכות הבאות:

מיון מודרני

Click to Shrink Back
על-ממלכהממלכהמערכהמחלקהסדרהמשפחהסוגמיןScientific classification he.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

דרגות המיון המקובלות הראשיות של עולם הטבע. לחצו על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהן.

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות סיסטמטיות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות נוטות לחלק את היצורים לשלוש על-ממלכות:

חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים הם יצורים חסרי גרעין (פרוקריוטיים) ואילו אוקריוטיים הם יצורים בעלי גרעין. האוקריוטיים עצמם ממוינים לקבוצות של חד-תאיים כפרוטוזואה ואצות ולשלוש ממלכות: בעלי חיים (Metazoa), פטריות וצומח (Viridiplantae). עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.

דרגות המיון הראשיות המקובלות כיום הן:

עברית לטינית אנגלית
על-ממלכה Regio Domain
ממלכה Regnum Kingdom
מערכה Phylum Division (בבוטניקה)
מחלקה Classis Class
סדרה Ordo Order
משפחה Familia Family
סוג Genus
מין Species

בנוסף, קיימות דרגות מיון משניות, אשר מהוות דרגות ביניים בין דרגות המיון הראשונות. למשל: תת-מערכה הנמצאת בין מערכה ומחלקה; על-משפחה הנמצאת בין סדרה ומשפחה; תת-משפחה ושבט הנמצאות בין משפחה וסוג; סקציה, series, ותת-סוג הנמצאות בין סוג ומין; ותת-מין, זן וגזע הנמצאות מתחת לדרגה מין.

המורכבות של הטקסונומיה מומחשת בשיטת מיון המערכה בעלי פרחים, הקבוצה הגדולה ואחת החשובות ביותר של הצמחים, שעברה שינויים רבים במשך הזמן, ככל שהתרחב הידע האנושי, והתגלו יחסים חדשים בין המשפחות השונות. המיון המסורתי, שמתבסס על מכלול התכונות החיצוניות והמבנה של כל פרט, מיוצג על ידי שיטת קרונקויסט שהוצעה ב־1981 על ידי ארתור קרונקויסט. עם זאת כיום ברור שהשיטה הזאת איננה מייצגת נאמנה את מהלך ההתפתחות האבולוציונית. ההסכמה הכללית לגבי מיון מערכת בעלי הפרחים החלה להתגבש רק עתה והיא מתבססת על תכונות משותפות המתבטאות ברמה הגנטית. עבודה מרכזית בתחום זה נעשתה על ידי קבוצת APG, שפרסמה ב־1998 מיון חדש ומקיף. עם המשך המחקר הגנטי וגילוי ידע חדש, פורסם עדכון למיון זה בשנת 2003 ובשנת 2009.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המיונים בוויקיפדיה ובמכלול נעשים על פי אתר זה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0