פאטו-היבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אי
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| האי פאטו-היבה (באדום) על מפת איי מרקיז | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | איי מרקיז בפולינזיה הצרפתית |
| קואורדינטות | 10°29′00″S 138°38′00″W / 10.4833°S 138.6333°W |
| שטח | 85 קמ"ר |
| גובה מרבי | 1125 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | צרפת |
| אוכלוסייה | 612 |
פאטו-היבה (מבוטא כ"פאטו-יבה") הוא האי הדרומי ביותר והמבודד ביותר מבין האיים המיושבים בקבוצת איי מרקיז בפולינזיה הצרפתית, במרכז האוקיינוס השקט.
האתנולוג והביולוג הימי הנורבגי תור היירדאל התגורר בפאטו-היבה שנה אחת בין השנים 1937 ו1938, ועל המידע שגילה באי ביסס בהמשך את מחקריו, ואת התאוריה שהובילה בסופו של דבר למסע קון טיקי.
טופוגרפיה
קו החוף המזרחי של פאטו־היבה מאופיין במספר ערוצי נחלים צרים, היורדים מן ההרים אל הים. בין העמקים הללו ניתן למצוא מצוקים הצוללים ישירות לים, והגישה מתאפשרת רק בנסיעה על רכסי ההרים הגבוהים שביניהם, או באמצעות סירה. הגדול מבין בעמקים הללו נמצא באזור Uia.
לקו החוף המערבי שני מפרצים משמעותיים, Hana Vave (הידוע גם בשם "'Baie des Vierges'") בצפון, אחד האתרים הציוריים ביותר בדרום האוקיאנוס השקט, והנמל הטבעי המוגן היטב אומואה מדרום. בין שני אלה ישנם כמה עמקים קטנים יותר.
מרכז האי הוא מישור המכוסה ברובו בעשבים גבוהים ובעצים. מדרום לרמה מתנשא רכס הרים שפסגתו המתנשאת לגובה 1,125 מטרים היא הנקודה הגבוהה ביותר בפאטו-היבה. מצפון וצפון-מערב נמצא רכס הרים נמוך יותר, שפסגתו הגבוהה ביותר מתנשאת ל 820 מטר.
לקריאה נוספת
