רבי אפרים בן יעקב מבון
| לידה | ד'תתצ"ב |
|---|---|
| פטירה | ד'תתקנ"ז (בגיל 65 בערך) |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט |
| חיבוריו | ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | רבי יואל הלוי (אבי הראבי"ה) |
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197; לעיתים מופיע שמו רבי אפרים בר יעקב מבונא) מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן, ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].
ר' אפרים נולד כנראה בבון, למד אצל רבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב"ד בון, כשהראבי"ה שני לו.
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף"[2]הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.
חיבוריו
- פיוטים - ראו אור בעריכת אברהם מאיר הברמן בספר פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, 1969
- אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר זכירה" שראה אור בחיבור ספר זכירה: סליחות וקינות לר' אפרים ב"ר יעקב, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל-1970 בעריכת אברהם מאיר הברמן. בספר זה מתאר ר' אפרים את רדיפות היהודים בקהילות בון וקלן בעת מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות קהילות אלה בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
- פירוש על פיוטי המחזור.
- המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.
הערות שוליים
- ↑ ספר זכריה, פרק ד', פסוק י"ד
- ↑ עיין או"ז הלכות ראש השנה סימן רע"ו
| תקופת חייו של רבי אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן |
|---|
 |
