קלן
 | |
| קלן בלילה. מימין לשמאל: הקתדרלה של קלן, מגדל הטלוויזיה ("קולוניוס"), כנסיית מרטין ה"קדוש", בית העירייה הישן | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית |
 נורדריין-וסטפאליה |
| מחוז | קלן |
| ראש העיר | הנרייטה רקר |
| תאריך ייסוד | 50 לספירה |
| שטח | 405.15 קמ"ר |
| גובה | 37 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,046,680 (2014) |
| ‑ במטרופולין | 3,573,500 |
| ‑ צפיפות | 2,600 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 50°57′00″N 6°58′00″E / 50.95°N 6.96666666666667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.stadt-koeln.de | |
קֶלְן (בגרמנית: Köln, להאזנה (מידע • עזרה), מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים. מבחינת שטחה נמצאת קלן במקום השלישי בגרמניה, עם 405 קילומטר רבוע.
קלן היא העיר הגדולה ביותר השוכנת לגדות נהר הריין, העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה (המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה), והעיר הגדולה המערבית ביותר בגרמניה, במרחק עשרות קילומטרים בלבד מהגבול עם הולנד ובלגיה. בקלן 7 גשרים החוצים את הריין, יותר מבכל עיר אחרת השוכנת על גדות נהר זה.
ראש עיריית קלן היא הנרייטה רקר (Henriette Reker), חסרת המפלגה, המכהנת בתפקיד זה מ-22 באוקטובר 2015.
היסטוריה
קלן היא העיר הגדולה העתיקה ביותר בגרמניה. היא נוסדה בשנת 38 לפנה"ס לאחר שמרקוס ויפסניוס אגריפה העביר את האובים, שהיו שבט גרמאני, לגדה השמאלית של הריין במהלך מסע מלחמה שערך באזור. העיר הפכה לבירה של גרמניה תחתית. הקיסר קלאודיוס העניק לעיר מעמד של קולוניה בשנת 50, ושינה את שמה לקולוניה אגריפינסיס (Colonia Agrippinensis) על שם אשתו אגריפינה הצעירה. העיר הפכה למרכז חשוב בקיסרות המערבית ובה היה מוצב בסיס חשוב של הצי הרומי, היא נהנתה משגשוג עד כיבושה בידי הפרנקים בשנת 456 לערך. מספר שרידים מתקופת הרומאים עדיין קיימים בעיר. בסוף ימי הביניים הייתה קלן העיר הגדולה ביותר בגרמניה.
המבנה החשוב ביותר בעיר, ואחד האתרים המתויירים ביותר בכל גרמניה, הוא הקתדרלה של קלן (בגרמנית: Kölner Dom). זוהי הכנסייה הגדולה ביותר בצפון אירופה (אם כי המינסטר של אולם, בדרום גרמניה, גבוהה במקצת מזו של קלן). בנייתה החלה במאה ה-13 ונמשכה, לא ברציפות, כ-600 שנים. הקתדרלה, על שני צריחיה שנראים למרחק רב, הפכה לסמלה הבלתי רשמי של העיר, והיא מופיעה בשלטים ובסמלים של ארגונים, חברות ועסקים רבים באזור. אחת הרחבות הגדולות המקיפות את הקתדרלה נקראת "מעלוֹת" והיא עוצבה על ידי הפסל הישראלי דני קרוון.
ראש עיריית קלן בין 1917 ו-1933 היה ד"ר קונרד אדנאואר, אשר נולד בעיר. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הפך לקאנצלר הראשון של גרמניה המערבית, החזיק בתפקיד זה זמן רב יותר מכל קאנצלר אחר בהיסטוריה, ותרם רבות לשיקומה של גרמניה לאחר המלחמה. נמל התעופה של קלן קרוי על שמו.
במלחמת העולם השנייה סבלה העיר הפצצות כבדות, ו-90% ממנה היו להריסות. פצצה אחת אף נפלה על הקתדרלה, אך באורח פלא המבנה שרד. אוכלוסיית העיר צנחה מ-800 אלף ל-40 אלף. העיר שוקמה במהירות, ולעיתים בפזיזות, לאחר המלחמה. הדבר הביא לכך שהחדש והישן מעורבים בקלן בצורה שאינה קיימת בערים אחרות; כנסיות רומיות עתיקות עומדות צמודות לקניונים מודרניים; קומפלקס חניה בן 8 קומות מוקף בחלקו בשרידי החומה שהקיפה את העיר בימי הביניים; הניגוד בין התקופות בולט לעין בכל פינה בעיר.
קלן הייתה לעיר תאומה של תל אביב בשנת 1979, וקיים בה רחוב בשם "תל אביב". ברית ערים תאומות נחתמה בין קלן ובית לחם ב-1996.
אוכלוסייה ותרבות
קלן היא אחת הערים הרב-תרבותיות ביותר בגרמניה. כחמישית מתושבי קלן אינם גרמנים. מתוכם, כ-40% טורקים. בעיר תשעה מסגדים. כמו בכל עיר בגרמניה, נוטים הזרים להתגורר יחדיו: ברובע קאלק, העני יחסית, מהווים הזרים למעלה מרבע מכלל התושבים; ברחובות מסוימים ברובע קשה למצוא שלטים בגרמנית. ברובע לינדנטל, בו שוכנת אוניברסיטת קלן, קטן חלקם של הזרים באוכלוסייה מעשירית.
כ-20,000 מתושבי קלן איטלקים; מספר זהה של תושבי ממוצא יוגוסלבי מתגורר בעיר, רובם הגיעו כפליטים בזמן המלחמה במדינה זו בשנות ה-90.
אוכלוסיית העיר מתנדנדת בשנים האחרונות סביב קו מיליון התושבים. הריבוי הטבעי השלילי, בעיה המטרידה את גרמניה כולה, מתאזן לעיתים על ידי הגירה, אך מעבר של תושבים מהעיר אל הפרברים משפיע גם הוא באופן שלילי על היותה של קלן "עיר המיליונים" הרביעית בגרמניה, תואר שתושבים רבים של העיר גאים להציגו מבלי להתעדכן רבות בנתונים.
כמו כל עיר גדולה בגרמניה ובאירופה, נחלקת קלן לרבעים. לכל רובע בית-עיריה ומועצה משלו. בקלן מספרם הוא תשעה: רבעי הגדה המערבית הם רובע מרכז העיר (Innenstadt; כאן מצויים מרבית אתרי התיירות של קלן), רודנקירכן (Rodenkirchen), כורוויילר (Chorweiler), ניפֵּס (Nippes), לינדנטל (Lindenthal) וארנפלד (או אהרנפלד, Ehrenfeld). השניים האחרונים הקנו ליהודים רבים את שם משפחתם; תושבים רבים בישראל נושאים שמות אלו. ברבעי הגדה המערבית מתגוררים קרוב לשני שלישים מתושבי העיר. רבעי הגדה המזרחית הם פּוֹרְץ (Porz, בו שוכן נמל התעופה של קלן), מילהיים (Mülheim, הרובע הגדול בקלן) וקאלק (Kalk).
למרות שקלן שוכנת באזור שרובו פרוטסנטי, שולטת דווקא הנצרות הקתולית בעיר; כ-40% מתושבי העיר קתולים, לעומת כ-17% פרוטסטנטים. בעבר לא הורשו פרוטסטנטים להתגורר בעיר, ועדיין רוב הכנסיות הפרוטסטנטיות נמצאות בגדה המזרחית, מחוץ לשטח העיר ההיסטורית, ושם גם מתגוררים רוב הפרוטסטנטים. בעיר 247 כנסיות, מתוכן 165 קתוליות ו-82 פרוטסטנטיות.
קלן מהווה את מרכזו של אזור בו מדוברת הקלש (Kölsch), הניב הגרמני של אזור חבל הריין. כיום שגורה השפה בפי כרבע מיליון איש, רובם מבוגרים וכולם דוברים גם גרמנית.
אוניברסיטת קלן, עם כ-44 אלף סטודנטים, היא אחת האוניברסיטאות הגדולות בגרמניה. גם מכללת קלן (Fachhochschule Köln) היא הגדולה בגרמניה, עם כ-16 אלף סטודנטים. בעיר שתי מכללות נוספות, ובסך הכול עומד מספר הסטודנטים על למעלה מ-85 אלף, כשמינית מהם אינם גרמנים.
קלן היא עיר ירוקה במיוחד: עשירית משטחה מוקדש לפארקים, שביעית מהווה שטח מיוער וכחמישית - שטח חקלאי. התמיכה במפלגת הירוקים בעיר גדולה יחסית לשאר גרמניה, ונציגיה מהווים כששית מהנציגים במועצת העיר.
קלן מהווה מרכז תקשורת ראשי בגרמניה. תחנות טלוויזיה ורדיו רבות (RTL ו-WDR, בין השאר) שוכנות בעיר. בקלן נמצא היכל האירועים הגדול ביותר באירופה קלן ארנה, והוא מרכז אירועים גדולים ומשמעותיים מדי שנה, ביניהם כנס פוטוקינה הדו-שנתי. ההנהלה הראשית של חברת התעופה הגרמנית, לופטהאנזה, שוכנת בקלן. בקלן 31 מוזיאונים, אחדים מהם מהידועים בגרמניה.
על האיבה ההיתולית המסורתית בין קלן ובין שכנתה הצפונית, ראו בערך על העיר דיסלדורף.
תחבורה
קלן היא עוגן תחבורתי משמעותי ברשת הרכבות של אירופה. בתחנת הרכבת המרכזית של קלן עוצרות רכבות מהירות וארוכות טווח שמקשרות את העיר עם חלקי גרמניה האחרים ועם מדינות הסביבה.
נמל התעופה קלן/בון נמצא בקצה העיר ומשמש כנמל תעופה משותף לקלן ולבון.
יהודי קלן
הקהילה היהודית בקלן היא הוותיקה בגרמניה ומצפון להרי האלפים בכלל. נטען כי נמצאו סימנים ליישוב יהודי במקום כבר מהתקופה הרומית, במאה הראשונה לספירה[1].עם זאת, אמינותם של ממצאים אלה מוטלת בספק[2]. בשנת 321 אישר הקיסר קונסטנטינוס ליהודים להיבחר למועצת קלן. בזמן מאורעות תתנ"ו, שנערכו ביהודי גרמניה במהלך מסע הצלב הראשון, נעשה מאמץ רציני להגנה על יהודי העיר על ידי הארכיהגמון. הוא פינה את היהודים מן העיר אל מספר מצודות מרוחקות. למרות זאת, ב-30 במאי 1096, תקפו הצלבנים את הרובע היהודי, וזמן קצר לאחר מכן הוצאו להורג היהודים ששוכנו במצודות[3]. פוגרום נוסף ביהודי העיר מתוארך לשנת 1349. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו שרידי בית הכנסת של קלן שנחרב באותו פוגרום. בשנת 1424 גורשו יהודי העיר ובשנת 1798 הם הורשו לשוב אליה.
ערב מלחמת העולם השנייה חיה בקלן קהילה גדולה של כ-20 אלף יהודים, עם ששה בתי כנסת. רוב היהודים הושמדו בשואה. בית הכנסת הראשי בעיר, בסגנון גותי מפואר, נהרס בליל הבדולח ושוחזר לאחר המלחמה. בין השנים 1919–1942 התקיימה בעיר הגימנסיה היהודית היחידה בחבל הריין, "יבנה", מנהל בית הספר, ד"ר מנחם אריך קליבנסקי, הציל 130 מתלמידיו במסגרת ה"קינדר-טרנספורט" לאנגליה לפני שנספה בעת גירוש היהודים מהעיר ביולי 1942.
בין השנים 1955 - 1966, שכנה בעיר קונסוליה כללית ישראלית והשגרירות הזמנית עד אשר הועברה ב 1966 לעיר בון, בירת גרמניה המערבית דאז, למעט המדור הקונסולרי ונספחות כלכלית שנותרו בקלן[4].
כיום מונה הקהילה היהודית כ-5,000 נפש (השלישית בגודלה בגרמניה, אחרי ברלין ופרנקפורט), רבים מהם מהגרים מברית המועצות לשעבר. בטאון הקהילה היהודית בקלן, היוצא אחת לחודש, מודפס בגרמנית וברוסית. בשנת 2005 ערך האפיפיור הגרמני בנדיקטוס ה-16 ביקור היסטורי בבית הכנסת בקלן, והתקבל על ידי רב הקהילה דאז, נתנאל טייטלבאום, ונכבדי הקהילה. שליחי חב"ד בעיר מאז 1994 הם הרב מנחם מנדל וליבא בריינא שטראקס.
ערים תאומות
הערים התאומות של קלן הן:
תל אביב, ישראל
בית לחם, הרשות הפלסטינית
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
איסטנבול, טורקיה
תוניס, תוניסיה
טורינו, איטליה
טורקו, פינלנד
ברצלונה, ספרד
ליברפול, בריטניה
ליל, צרפת
ליאז', בלגיה- נויקלן, גרמניה
קיוטו, יפן
רוטרדם, הולנד
סלוניקי, יוון
קורק, אירלנד
אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
קלוז'-נאפוקה, רומניה
קטוביץ, פולין
קורינטו, ניקרגואה
וולגוגרד, רוסיה
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים
- דניס ויטצ'בסקי, קלן, גרמניה: כך תעבירו יומיים בעיר מקסימה ועמוסה בפאבים, באתר וואלה!, 22 בספטמבר 2011
הערות שוליים
- ^ עופר אדרת, "קלן מגלה את עברה היהודי", "הארץ", 29 במרץ 2013
- ^ מיכאל טוך,"הארכאולוג עם נבוט האנטישמיות", "הארץ", 6 במאי 2013
- ^ מרווין לוונתאל, תולדות היהודים בגרמניה, הוצאת מסדה
- ^ שגרירות ישראל בגרמניה ־־ לבנין חדש נם&דגודסברג
