שגרירות ישראל בוושינגטון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שגרירות |
| כתובת | International Drive 3514 |
| מיקום | Northwest |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1948–הווה (כ־77 שנים) |
| קואורדינטות | 38°56′33″N 77°04′06″W / 38.94250°N 77.06833°W |
| אתר השגרירות | |
שגרירות ישראל בוושינגטון היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל בארצות הברית והשגרירות הישראלית הגדולה ביותר בעולם. היא שוכנת בשדרות International Drive 3514 בוושינגטון די.סי. השגרירות החלה לפעול כצירות ב-14 במאי 1948, בעקבות ההכרה דה-פקטו של ארצות הברית בישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות. שגריר ישראל בוושינגטון מאז דצמבר 2013 הוא רון דרמר.
בעלי תפקידים ומחלקות
- שגריר ישראל בארצות הברית הוא ראש הנציגות. מגיש את כתב האמנתו לנשיא ארצות הברית. בשל חשיבותם ואופיים של יחסי ישראל וארצות הברית, על השגריר בוושינגטון להיות מקובל על ראש ממשלת ישראל.[1] בהתאם, השגריר בוושינגטון הוא פעמים רבות מינוי פוליטי ואיש אמונו של ראש ממשלת ישראל ולאו דווקא דיפלומט מקצועי, הגם שרבים מאלו שמילאו את התפקיד באו מתוך שירות החוץ.
- סגן ראש הנציגות (DCM) משמש כמנהל הנציגות בפועל ואחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחויות בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ, בדרג שגריר או ציר. התפקיד נחשב לאחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בשירות החוץ הישראלי.
- המחלקה המדינית - כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין ממשלת ישראל לבין הממשל הפדרלי של ארצות הברית, ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על הסכמים מדיניים.
- מחלקת קונגרס - בראשה עומד ציר לענייני קונגרס. אמונה על פיתוח הקשרים עם שני בתי הקונגרס האמריקאי ועם המחוקקים המכהנים בו והמתמודדים בבחירות.
- מחלקת דיפלומטיה ציבורית - בראשה עומד ציר. אחראית על גיבוש ויישום אסטרטגיה לדיפלומטיה הציבורית בוושינגטון הבירה ובזירה האמריקאית בכלל. כוללת את המחלקות הבאות:
- מחלקת עיתונות, תקשורת ודיפלומטיה ציבורית - מקדמת את סדר היום הישראלי במגוון תחומים בתקשורת האמריקאית ובקרב הציבור הרחב.
- מחלקת אקדמיה - אחראית על חתימה ויישום של הסכמים בין המדינות בתחום האקדמיה, יצירת קשר בין מוסדות אקדמיים, חילופי סטודנטים ומלגות לימודים.
- מחלקת תרבות - אחראית על חתימה ויישום של הסכמי תרבות בין המדינות, חשיפת קהלים אמריקאי לתרבות ישראלית ועידוד קשרים בין מוסדות תרבות בשתי המדינות.
- מחלקת מנהלה- בראשה עומד הקונסול (המשמש גם כקצין המנהלה- קצ"מ).
- נספחות צה"ל - כיום עומד בראשה אלוף יעקב אייש. בשל מערכת הקשרים הביטחוניים הענפים בין המדינות והסכם הסיוע הביטחוני, נחשבת לנספחות הצבאית החשובה של ישראל בעולם.
- נספחות המשטרה - תת-ניצב מנחם חבר מכהן כנציג משטרת ישראל בארצות הברית.
- נציגות משרד האוצר
- נציגות משרד הכלכלה
הבית הישראלי
בנוסף לכעבודתה השוטפת, מפעילה שגרירות ישראל בוושינגטון את "הבית הישראלי", שמטרתו טיפוח הקשר בין הקהילה הישראלית הגדולה המתגוררת באזור לבין ישראל. במסגרת הבית הישראלי מתקיימות פעילויות תרבות שונות, פעילויות לילדים וכן נחגגים החגים ומתקיימים טקסים בשיתוף השגרירות והקהילה. כמו כן, מספק הבית הישראלי שירותי ייעוץ והכוונה לישראלים אשר קיבלו את ההחלטה לחזור לישראל, ומלווה את התושב החוזר בכל השלבים עד לחזרתו הביתה.
תפקיד השגריר בוושינגטון
בשל חשיבותם האסטרטגית של יחסי ארצות הברית-ישראל לביטחונה של ישראל, תפקיד שגריר ישראל בארצות הברית נחשב לבכיר במיוחד ומקביל בחשיבותו לזה של חלק משרי הממשלה. יחד עם זאת, לאורך השנים הועלתה לא פעם ביקורת על המגבלות הרבות המהוות מכשול ליכולתו להביא לידי ביטוי את כישורין והשפעתו. לדעת מייקל אורן, שכיהן בתפקיד בשנים 2009–2013,
"השגריר אחראי על כלל השגרירות ועל תשע קונסוליות ברחבי ארצות הברית, אבל אין לו כמעט שום סמכות לגייס לעבודה או לפטר מישהו ממאות העובדים. יתרה מזאת, הדיפלומטים המקצועיים בסגל נוטים להתקומם על מינוי של אדם מחוץ למערכת לתפקיד הנחשק ביותר בשורותיהם, ולעיתים קרובות מוציאים את תסכוליהם לעיתונות. השגריר כפוף הן לראש הממשלה והן לשר החוץ, ששייכים לעיתים קרובות למפלגות שונות, ומקבל לפעמים הנחיות סותרות. וגם אם שגריר שאיננו קרוב במיוחד לראש הממשלה עשוי ליהנות מחופש פעולה נרחב יותר בביטוי דעותיו הפרטיות ובהקלה על מתחים דו-צדדיים, האליטה בוושינגטון עלולה לזלזל בו בהנחה שאיננו רלוונטי. וההיבט המפחיד מכול - שולחנו של השגריר הוא צומת שאליו מתנקזים הבית הלבן ומחלקת המדינה, 535 חברי הקונגרס והפנטגון, הביון האמריקאי וקהילות עסקים, יהודים אמריקאים, קהילות דתיות ואתניות, העיתונות הבינלאומית, כל זה וכן כ-25 שרים בממשלת ישראל, 120 חברי כנסת, צה״ל ושירותי המודיעין, המגזר המסחרי והעיתונות הישראלית."[2]
בעקבות בדיקה שקיים בשנת 1999, מתח מבקר המדינה ביקורת על מידת התיאום בין השגרירות בוושינגטון לבין מטה משרד החוץ בירושלים ובינה לבין נציגויותיה האחרות של ישראל בארצות הברית ובאו"ם. המבקר טען, כי על אף שהשגריר בוושינגטון ממונה, להלכה, על תשע הקונסוליות הכלליות של ישראל בארצות הברית, השגרירות לא קיימה שגרת פיקוח והכוונה לקונסוליות. עוד העלתה הביקורת, כי אין דפוסי תיאום בין שלושת הנציגים הבכירים של המדינה בארצות הברית (השגריר בוושינגטון, השגריר לאו"ם והקונסול הכללי בניו יורק), דבר היוצר התנגשויות.[1]
ראשי הנציגות לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אליהו אילת | 1948-1950 | מ-1945 שימש כנציג הסוכנות בוושינגטון ושם קיבל מנשיא ארצות הברית, הארי טרומן, את ההודעה בדבר הכרת ארצות הברית במדינת ישראל. התמנה לציר ראשון ואחר-כך כשגריר הראשון בארצות הברית. |
| אבא אבן | 1950-1959 | במקביל לכהונתו כשגריר ישראל באומות המאוחדות |
| אברהם הרמן | 1959-1968 | השגריר בזמן מלחמת ששת הימים |
| יצחק רבין | 1968-1973 | |
| שמחה דיניץ | 1973-1978 | השגריר במהלך מלחמת יום הכיפורים, מזכר הבנה בין המדינות ובהסכמי קמפ דייוויד |
| אפרים עברון | 1978-1982 | |
| משה ארנס | 1982-1983 | השגריר במהלך מלחמת לבנון הראשונה |
| מאיר רוזן | 1983-1987 | השגריר במהלך התפוצצות פרשת פולארד |
| משה ארד | 1987-1990 | |
| זלמן שובל | 1990-1993 | השגריר במהלך מלחמת המפרץ |
| איתמר רבינוביץ | 1993-1996 | השגריר בתקופת החתימה ותחילת יישום הסכמי אוסלו |
| אליהו בן אלישר | 1996-1998 | |
| זלמן שובל | 1998-2000 | תקופת כהונה שנייה |
| דוד עברי | 2000-2002 | |
| דני אילון | 2002-2006 | השגריר בזמן מלחמת המפרץ השנייה |
| סלי מרידור | 2006-2009 | |
| מיכאל אורן | 2009-2013 | |
| רון דרמר | מדצמבר 2013 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בוושינגטון
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מבקר המדינה, דו"ח שנתי 50ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998
- ↑ מייקל אורן, בן ברית: הקדמה, באתר ynet
