ראש ממשלת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראש ממשלת ישראל
Flag of the Prime Minister of Israel.svg {{{סמל}}}
Benjamin Netanyahu 2018.jpg
איוש נוכחי בנימין נתניהו
תאריך כניסה לתפקיד 31 במרץ 2009
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מעון בית אגיון, ירושלים
מושב המשרה ירושלים, ישראל
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון דוד בן-גוריון

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:

  • לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. בפסיקת בג"ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה. השרים המפוטרים וסיעותיהם יכולים להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה[1].
  • לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך.
  • במצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.

בנוסף:

מינוי ראש הממשלה

תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהקים. שיטה זו נהוגה בישראל מאז יום היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996 - 2001. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה, שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.

על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן הסיעות החברות בכנסת החדשה לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה בכוח של מספר רב יותר של חברי הכנסת החדשה.

פגישה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, בחצר בית אגיון בירושלים, בית ראש הממשלה מאז 1974

לראש הממשלה המיועד ניתנים 28 ימים להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים בזו הלשון:

אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת

ולאחריו נשבעים כל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא הציג את ממשלתו וקיבל לה את אישור הכנסת, ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אף אם כבר אינו חבר הכנסת.

אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בשנת 1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בכתב בפני הנשיא מועמד, שהוא חבר הכנסת שהביע את הסכמתו להרכבת ממשלה. במצב זה, לנשיא אין יכולת להפעיל שיקול דעת ולהתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.

אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת ביום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים, מיום הודעת הנשיא כי "אין רוב לכינונה של ממשלה בכנסת" או בתוך 90 יום מיום שהכנסת דחתה את בקשת האמון של מי שמונה על ידי הנשיא או בתוך 90 מיום שדחתה הכנסת את בקשת האמון של מי ש-61 ח"כים הציעו להטיל עליו את הקמת הממשלה במצב דלעיל, לפי העניין.

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אך השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.

הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.

סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

על-פי החוק מ-2001 יכול ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.

ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.

אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו התפטר.

ראש הממשלה בפועל

על-פי חוק יסוד: הממשלה (2001), "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1992, הניסוח של חוק יסוד: הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה).

חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, 2001[2]) מבחין בין המושג "ממלא מקום" לבין "ראש הממשלה בפועל". ממלא מקום מקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה רק במקרה שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני (מחוק יסוד: הממשלה 1992, מוגבל בתקופה של "עד מאה ימים רצופים" ולא תלוי בחזרתו של רה"מ לתפקיד), אם מונה מראש, באופן אוטומטי מכוח החוק. "ראש ממשלה בפועל", אינו מתמנה, אלא בהחלטת ממשלה, "עד שתיכון הממשלה החדשה", ורק לאחר ש"נבצר דרך קבע" מראש הממשלה לכהן בתפקידו (הוכרז כנבצר קבע או חלפו 100 ימים רצופים לנבצרות הזמנית) או אם רה"מ נפטר או חדל להיות רה"מ עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. במקרים אלו, רשאית הממשלה להצביע על איזה מחבריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר) ובלבד שיהיה חבר כנסת וחבר סיעתו של רה"מ (רק מחוק יסוד 2001 נדרש מרה"מ בפועל להיות גם חבר סיעתו של רה"מ). סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל, (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.

מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:

  1. יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
  2. שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח יצחק רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
  3. לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון עברו סמכויות ראש הממשלה לממלא מקומו אהוד אולמרט, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לקום ממשלה חדשה).

ממלא מקום ראש הממשלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001‏[2]), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר הכנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים". לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, (או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.

אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלו לתקופה מוגבלת כאמור. ממלא מקום ראש הממשלה גם מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה.

ב-4 בינואר 2006 הועברו סמכויות רה"מ אריאל שרון לממלא מקומו, אהוד אולמרט, באופן אוטומטי מכוח החוק, לאחר ששרון הוכרז כ"נבצר זמנית" (הכרזה על "נבצרות קבע" מטעם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הייתה גוררת הצבעת ממשלה על מינוי איזה מן השרים כאמור, לראש ממשלה בפועל). ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאשפוזו של אריאל שרון, הממשלה הצביעה על מינויו של אהוד אולמרט כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה[3].

המעון הרשמי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגיון

מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא בית אגיון, בשכונת רחביה בירושלים. קיים מיזם לבניית מתחם חדש עבור מעון ומשרד משולב לראש הממשלה והוא נקרא פרויקט אלמוג.

ראשי ממשלות ישראל

מס' דיוקן שם
(תקופת חיים)
מפלגה תחילת כהונה סיום כהונה בחירות (מס' כנסת) ממשלה אירועים עיקריים
1 Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י 14 במאי 1948 10 במרץ 1949 (מועצת המדינה הזמנית) הממשלה הזמנית 1947 מלחמת העצמאות

1948 הכרזה על הקמת מדינת ישראל

1948 פירוק המחתרות והקמת צה"ל

1948 החלה העלייה ההמונית

1949 החלה מדיניות הקיצוב

1949 הסכמי רודוס מסיימים רשמית את מלחמת העצמאות

1949 מבצעי עליות חיסול גלויות

1951 פעולות התגמול

1952 נחתם הסכם השילומים עם גרמניה

10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 1949 (1) הממשלה הראשונה
1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 הממשלה השנייה
8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 1951 (2) הממשלה השלישית
24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הממשלה הרביעית
2 Moshe Sharett (1948).jpg משה שרת

(1894-1965)

26 בינואר 1954 29 ביוני 1955 הממשלה החמישית 1954 פיגוע ירי קשה במעלה עקרבים שבנגב מזעזע את המדינה

1954 "העסק הביש" – פעולת חבלה כושלת של ישראל במצרים

29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955 הממשלה השישית
(1) Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958 1955 (3) הממשלה השביעית 1956 ישראל יוצאת למלחמת סיני בשת"פ עם בריטניה וצרפת

1959 מדיניות הקיצוב בוטלה סופית

1961 אייכמן נתפס על ידי המוסד ונשפט בישראל

7 בינואר 1958 7 בדצמבר 1959 הממשלה השמינית
7 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 1959 (4) הממשלה התשיעית
2 בנובמבר 1961 26 ביוני 1963 1961 (5) הממשלה העשירית
3 Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070.jpg לוי אשכול

(1895-1969)

26 ביוני 1963 22 בדצמבר 1964 הממשלה האחת עשרה 1964 נחנך המוביל הארצי

1966 ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל

1967 מלחמת ששת הימים

22 בדצמבר 1964 12 בינואר 1966 הממשלה השתים עשרה
המערך
מפא"י
12 בינואר 1966 26 בפברואר 1969 1965 (6) הממשלה השלוש עשרה
העבודה
המערך
העבודה
- Portrait of Yigal Allon.jpg יגאל אלון

ראש הממשלה בפועל
(1918-1980)

26 בפברואר 1969 17 במרץ 1969
4 Golda Meir 03265u-2.jpg גולדה מאיר

(1898-1978)

17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969 הממשלה הארבע עשרה 1969 מלחמת ההתשה

1969 תחילת העלייה מברית המועצות

1970 תוכנית רוג'רס שהביאה לסיום מלחמת ההתשה

1972 מחאת הפנתרים השחורים

1972 מבצע זעם האל

1973 מלחמת יום הכיפורים

1974 אסון מעלות

15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 1969 (7) הממשלה החמש עשרה
10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 1973 (8) הממשלה השש עשרה
5 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (15).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 הממשלה השבע עשרה 1976 מבצע אנטבה
6 Menachem Begin 2 (cropped).jpg מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 1977 (9) הממשלה השמונה עשרה בנייה מסיבית של התנחלויות

1977 פרויקט שיקום שכונות

1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים

1979 "המהפך הכלכלי" ובעקבותיו האינפלציה בישראל

1981 הפצצת הכור העיראקי

1981 חוק רמת הגולן

1982 מלחמת לבנון הראשונה

5 באוגוסט 1981 10 באוקטובר 1983 1981 (10) הממשלה התשע עשרה
7 Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped).jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הממשלה העשרים
8 Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

המערך
העבודה
13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 1984 (11) הממשלה העשרים ואחת 1984 מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה

1985 מונהגת תוכנית הייצוב הכלכלית לבלימת האינפלציה

1985 עסקת ג'יבריל

(7) Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped).jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד
חרות
20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988 הממשלה העשרים ושתיים 1987 פורצת האינתיפדה הראשונה

סוף שנות ה-80 העלייה מברית המועצות

1991 ועידת מדריד

1991 מלחמת המפרץ

1992 המהפכה החוקתית

הליכוד
22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990 1988 (12) הממשלה העשרים ושלוש
11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 הממשלה העשרים וארבע
(5) Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 1992 (13) הממשלה העשרים וחמש 1993 הסכמי אוסלו

1994 הסכם השלום עם ירדן

(8) Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

4 בנובמבר 1995 22 בנובמבר 1995 1996 מבצע ענבי זעם כנגד חזבאללה

1996 חיסול יחיא עייש מצית גל טרור במרכזי הערים בישראל

22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 הממשלה העשרים ושש
9 Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Benjamin Netanyahu giving a speech at the Ramat Gan Diamond Exchange.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 1996 (14) הממשלה העשרים ושבע 1996 מהומות מנהרת הכותל

1997 הסכם חברון

1997 אסון המסוקים

1998 הסכם ואי

הליכוד
10 Ehud Barak Face.jpg אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 1999 (15) הממשלה העשרים ושמונה 2000 נסיגת צה"ל מדרום לבנון

2000 ועידת קמפ דייוויד

2000 פורצת האינתיפאדה השנייה

11 Ariel Sharon Headshot.jpg אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 2001 הממשלה העשרים ותשע 2002 מבצע חומת מגן

2002 התחלת בנייתה של גדר ההפרדה

2005 תוכנית ההתנתקות

28 בפברואר 2003 (נבצר מ-4 בינואר 2006)

14 באפריל 2006

2003 (16) הממשלה השלושים
קדימה
12 Clinton and Olmert 2009 (cropped 2).png אהוד אולמרט

(1945-)

(מ"מ מ-4 בינואר 2006)

14 באפריל 2006

4 במאי 2006 2006 מלחמת לבנון השנייה

2007 ועידת אנאפוליס

2007 תקיפת הכור בסוריה

2008–2009 מבצע עופרת יצוקה

4 במאי 2006 31 במרץ 2009 2006 (17) הממשלה השלושים ואחת
(9) Benjamin-Netanyahu-0026.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד-אח"י
הליכוד
31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 2009 (18) הממשלה השלושים ושתיים 2011 המחאה החברתית

2011 עסקת שליט

2012 מבצע עמוד ענן

2014 מבצע צוק איתן

2015 אינתיפאדת היחידים

2017 הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

2019 הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן

2019-2020 המשבר הפוליטי בישראל

2020 התפרצות נגיף הקורונה בישראל

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד
18 במרץ 2013 14 במאי 2015 2013 (19) הממשלה השלושים ושלוש
הליכוד
14 במאי 2015 מכהן 2015 (20) הממשלה השלושים וארבע
2019א (21)
2019ב (22)

זמני כהונה בשנים

דרוג ראש הממשלה תקופה כראש ממשלה כהונות הערות
1 בנימין נתניהו 14 שנים ו-230 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו־17 ימים
כהונה שנייה: 11 שנים ו-213 ימים
מכהן כעת. החישוב עד לתאריך של היום
רענון
2 דוד בן-גוריון 13 שנים ו־127 ימים כהונה ראשונה: 5 שנים ו־256 ימים
כהונה שנייה: 7 שנים ו־235 ימים
3 יצחק שמיר 6 שנים ו־241 ימים כהונה ראשונה: 339 ימים
כהונה שנייה: 5 שנים ו־267 ימים
4 יצחק רבין 6 שנים ו־130 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו־17 ימים
כהונה שנייה: 3 שנים ו־113 ימים
5 מנחם בגין 6 שנים ו־112 ימים כהונה אחת: 6 שנים ו־112 ימים
6 לוי אשכול 5 שנים ו־245 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו־245 ימים
7 גולדה מאיר 5 שנים ו־78 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו־78 ימים
8 אריאל שרון 5 שנים ו־38 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו־38 ימים כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו
9 אהוד אולמרט 2 שנים ו-351 ימים כהונה אחת: שנתיים ו־351 ימים בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה
10 שמעון פרס 2 שנים ו־262 ימים כהונה ראשונה: שנתיים ו־36 ימים
כהונה שנייה: 226 ימים
11 משה שרת 1 שנה ו־281 ימים כהונה אחת: שנה ו־281 ימים
12 אהוד ברק 1 שנה ו-244 ימים כהונה אחת: שנה ו־244 ימים
13 יגאל אלון 19 ימים כהונה אחת: 19 ימים כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר פטירת לוי אשכול
דגלו הרשמי של ראש הממשלה[4]

סיום תפקידם של ראשי הממשלה בישראל

כמעט כל ראשי הממשלות שכיהנו בישראל לא השלימו תקופת כהונה מלאה בתפקיד, אף שחלקם כיהנו מספר פעמים. דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, תקופת הכהונה של ממשלת יצחק שמיר קוצרה בשנת 1992 משום שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, בנימין נתניהו סיים את תפקידו (בקדנציה הראשונה) מוקדם מהמתוכנן לאחר החלטת הכנסת (הכנסת ה-14) על הקדמת הבחירות ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום תקופת כהונתו השנייה.

היחידה שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה כל ימי הכנסת השביעית (אמנם מאיר כיהנה כראש ממשלה רק כ-5 שנים - בשלהי הכנסת השישית, כל ימי הכנסת השביעית ובראשית הכנסת השמינית - אולם היא היחידה שצלחה קדנציה שלמה כראש ממשלה, שאף הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.

דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו. כך גם כיהן מנחם בגין במשך כל כהונת הכנסת התשיעית, יצחק שמיר בכנסת השתים עשרה, בנימין נתניהו בכנסת הארבע עשרה, בכנסת השמונה עשרה, בכנסת התשע עשרה, בכנסת העשרים, בכנסת העשרים ואחת ובכנסת העשרים ושתים, ואהוד אולמרט בכנסת השבע עשרה, שכולן סיימו את כהונתן לפני המועד הקבוע בחוק.

פטור ממס הכנסה לראש הממשלה

בתיקון לפקודת מס הכנסה[5] נקבע שראש הממשלה ושאיריו ייזכו לפטור ממס הכנסה לתשלומים והטבות מהמדינה, שאינם משכורת או קצבה, בדומה לפטור הניתן לנשיא המדינה. סעיף 9(1א) לפקודת מס הכנסה קובע: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה". התיקון חל על ראש הממשלה נתניהו החל מ-1 בינואר 2018 ועל ראשי הממשלה שיבואו אחריו.

לקריאה נוספת

  • Yehuda Avner, The Prime Ministers, The Toby Press LLC, 2010.
  • Yael S. Aronoff, The Political Psychology of Israeli Prime Ministers: When Hard-Liners Opt For Peace, Cambridge University Press, 2014.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0