רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:30, 9 בנובמבר 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|חיבורו העיקרי= " ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, צאצאים, הקודם, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר חסידות סיגט
רבי חנניה יום טוב טייטלבוים
מצבתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
לידה ו' בסיוון ה'תקצ"ו
סיגט, רומניה
פטירה כ"ט בשבט ה'תרס"ד (בגיל 67)
סיגט, רומניה
מקום קבורה סיגט, רומניה
מקום פעילות טעטש
מקום מגורים טעטש רומניה
תחומי עיסוק התנגדות לציונות
חיבוריו קדושת יום טוב
בת זוג חנה אשכנזי (זיווג שני)
אב רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
אם רחל אשכנזי

רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".

ביוגרפיה

נולד לרחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא, ולרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים.[1]

בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות: [דרוש מקור] ”אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה' אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים.”
[דרושה הבהרה]

משפחה

הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[2]

ילדיו:

לקריאה נוספת

  • דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קריית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו
  2. Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.