צ'אנגואים
אוכלוסייה | |
---|---|
2.165 (צ'אנגואים מוצהרים) ב-1992;[1] 1.370 în 2002[1][2]; 1.536 în 2011[3] 5.866 (שהצהירו את עצמם כהונגרים בחבל מולדובה)[4] | |
שפות | |
הניב הצ'אנגואי של השפה ההונגרית השפה הונגרית השפה הרומנית והתת-ניב המולדובני שלה | |
דת | |
נצרות רומית-קתולית מיעוט בארץ הברסה - נצרות אוונגלית |
צ'אנגואים, ביחיד צ'אנגו (בהונגרית:csángók, ביחיד csángó, ברומנית:ceangăi צ'אנגֶיי, ביחיד - ceangău - - צ'אנגֶאו, בגרמנית: Tschangos (או Tschangonen) הם תת-קבוצה אתנית הונגרית (מדיארית) החיה ברובה בשטחי "הממלכה הישנה" (Vechiul Regat) של רומניה . הצ'אנגואים מחולקים לשלוש קבוצות בעלות מיקום גאוגרפי שונה: א. הצ'אנגואים של מולדובה - (בהונגרית:Moldvai csángók, החיים בחבל מולדובה במזרח רומניה, בני הדת הנוצרית רומית-קתולית כיום הם מזהים את עצמם כרומנים או כהונגרים ומיעוט מזהה את עצמו כ"צ'אנגואים". ב. הצ'אנגואים מגימש (בהונגרית:Gyimesi csángók), גם הם מאמיני הנצרות הרומית-קתולית, והמזהים את עצמם כהונגרים או במיעוטם כ"צ'אנגואים". ג. הצ'אנגואים מ"בורצנלנד" (בהונגורים : Hétfalusi csángók) או מ"ארץ הברסה" - באזור "שאפטה סאטה" (Șapte Sate) ("שבעה כפרים" - בהונגרית: Hétfalu) במחוז בראשוב של רומניה, בדרום-מזרח טרנסילבניה. הם בני הדת הנוצרית הלותרנית או אוונגלית ומזהים את עצמם כהונגרים. צ'אנגואים התפזרו גם לחלקים אחרים של רומניה, כמו המחוזות קונסטנצה או טולצ'ה הצ'אנגואים נבדלים מהסקלרים של בוקובינה, תת-קבוצה הונגרית שחיה במחוז סוצ'אבה בתקופה שבין 1777–1940
לפי דו"ח של המועצה האירופית משנת 2001 הצ'אנגואים מחבל מולדובה עם קבוצה בלתי הומוגנית של אנשים בעלי מוצא הונגרי שמתגוררים שם עוד מימי הביניים. משערים כי הגיעו למיקומם הנוכחי בגלים עוקבים מאגן הקרפטים, או דרך שעמק הסומש ומאגן הטיסה העילית, או מההמישור הטרנסילבני . לצידם הגיעו מאוחר יותר גם סקלרים.
לפי המפקד ברומניה משנת 2011 רק 1536 תושבים הצהירו על עצמם כבני זהות צ'אנגואית. נמצא גם שכ-5,866 זיהו עצמם כהונגרים. מספר הצ'אנגואים מארץ הברסה, המזהים את עצמם כהונגרים, היה בשנת 2011 - 8491. אולם מבחינה אתנו-לשונית קיימת ההשערה כי מספר הצ'אנגואים הוא הרבה יותר גדול ממה שנמצא במפקדי האוכלוסין הרשמיים. לפי השערה של המועצה האירופית ב-2001 חיו בחבל מולדובה של רומניה כ-60,000-70,000 דוברי הונגרית (בלי קשר לשיוך הלאומי שעליו הצהירו) במהלך מאות השנים התודעה הלאומית של הצ'אנגואים הייתה בדרך כלל מבוססת על הניב ההונגרי שלהם ועל הדת הנוצרית הרומית-קתולית. בגלל המחלוקות בין רומנים להונגרים לגבי הבעלות על טרנסילבניה קיימת מגמה מסוימת בדעת הקהל ובשלטונות הרומניים לשלול את זהותם ההונגרית של הצ'אנגואים ושל הסקלרים.
השפה המדוברת על ידי הצ'אנגואים היא דוגמה לדו-לשוניות ניבית. קיים ניב צ'אנגואי הונגרי מורכב משלושה תת-ניבים:צפוני (באזור העיר רומן), דרומי (במחוז בקאו וסקלרי (בעמקי הנהר סירט, הנהר טזלאו והנהר טרוטוש. כמו כן קיים תת-ניב צ'אנגואי רומני שדובר עדיין בשנים 1950–1960 בעיקר על ידי קשישים, כשהדורות הבאים עברו לתת-הניב המולדבי או המולדובני של השפה הרומנית, הנפוץ בסביבה. תתי-הניבים ההונגריים של היום הם גרסאות ארכאיות של שפה הונגרית מימי הביניים, שאינן כוללות מילים שהופיעו בעת רפורמת השפה ההונגרית בשנים 1790–1870. בהשוואה לתרבות העממית ההונגרית, הפולקלור הצ'אנגואי הוא ארכאי יותר, כשהוא משמר יסודות מימי הביניים. כיום התלבושת העממית הצ'אנגואית של הנשים דומה לזו של הרומנים ממערב מולדובה. לעומת זאת תלבושת הגברים שומרת השפעות של הלבוש ההונגרי שבמזרח טרנסילבניה. הקישוטים כוללים יסודות אופייניים לשני העמים - הרומנים וההונגרים. מוזיקת העם כוללת יחד עם ריקודי העם, את כל הסגנונות מן השכבה הארכאית של מוזיקת העם ההונגרית, וגם השפעה רומנית. ישנם הבדלים מסוימים בין המטבח הצ'אנגואי ממולדובה לבין המטבח האופייני לאגן הקרפטים. החינוך בשפה ההונגרית מאורגן בכמה כפרים ממולדובה, ברובו בכיתות פרטיות, מחוץ לבית הספר. הצ'אנגואים המחשיבים את עצמם באופן מוצהר להונגרים או צ'אנגואים מיוצגים על ידי איגוד ההונגרים הצ'אנגואים של מולדובה, שהוא סיעה בתוך האיחוד הדמוקרטי ההונגרי של רומניה. לעומת זאת הרומנים בני דת רומית-קתולית, לרבות הצ'אנגואים המצהירים את עצמם כרומנים, מיוצגים על ידי איגוד הרומיים-קתולים על שם דומיטרו מרטינאש. (Dumitru Mărtinaș)
על אף התנגדותם של הצ'אנגואים לטמיעה לאורך הזמן, בהשפעת גורמים הכרוכים בסביבה, בכנסייה ובשלטונות המקומיים והלאומיים, הם הגיעו לדרגה גבוהה של התבוללות. על ידי המלצת המועצה האירופית מס. 1521 משנת 2001, הומלץ לרומניה שתגן על התרבות ועל השפה המסורתית של הצ'אנגואים ממולדובה, אם תושבים אלה מכבדים אותן, או אם הערכים המסורתיים האלה בתחום התרבות והלשון עדיין קיימים. מיזם שימור התרבות הצ'אנגואית על חשבון רעיון ההומוגניות הלאומית בתוך גבולות המדינה הרומנית, נתקל עדיין במכשולים. אלו נוגעים בעיקר לנטיות לשלילת זהותם ההונגרית של הצ'אנגואים מן הצד הרומני וגם בפוליטיקה של המיעוט ההונגרי הגדול ברומניה.
השם
"נודדים" ו"מתערבבים"
לפי האקדמיה ההונגרית למדעים ולפי רוב החוקרים[5][6]. מקור האתנונים הוא במילה ההונגרית csángó (צ'אנגו)[7][8].המילה הזאת, שיש לה גם וריאנטים של פועל - "csángál ו - "elcsángál" [9] קיימת בניב הסקלרי, והשורש שלה csáng- משמעותו היא "לנדוד", "ללכת לאיבוד" ורומזת להיותם הצ'אנגואים מנותקים משאר בני העם ההונגרי[5]. בניבים הונגרים אחדים כמו ניב המישור הטרנסילבני וזה מאזור טיסה-קריש או של הטיסה העילית, מובן המילה csángó היא "נוואד" ," נודד" .[10]. כמו כן בניב הסקלרי יש לו גם משמעות של "מעורב", " או "בן כלאיים" (elcsángálás) שקם לעולם בעקבות הנדודים[5]. בנוגע להיבט האחרון ברנאט מונקאץ' ציין כי המונח בא מהפועל csángani שהמשמעות שלה בבקעת צ'וק (Depresiunea Ciucului) הוא "להתערבב" csángadik עם מינים או עמים אחרים, 'ו csángo „"בן כלאיים”[11]., .כלומר, בניב הסקלרי למלים אלה משמעות פג'רוטיבית [5].
לפי סברה של החוקר הפיני אירייה ויכמן ייתכן כי המושג " csángó" לא נובעת משם של שבט הונגרי כלשהו, אלא כך נקראו אותם הסקלרים הטרנסילבנים שהתחרקו מחבריהם והתיישבו באזורים מיושבים ברומנים, שבהם הושפעו על ידי אלה גם בחינה חומרית וכן מבחינה אידאולוגית ועברו דרגה מסוימת של "רומנזיציה"[12]., ציין יון פודיה ב"מונוגרפיית המחוז בראשוב" משנת 1938 כי מקור האתנונים הוא בפעלים ההונגרים csángodni ו- ecsángodni שמובנם "לנטוש משהו או מישהו" "להתנכר למישהו או לנכס כלשהו" . בפועלים אלה השתמשו סקלרים לגבי סקלרים שעברו רומניזציה במחוז צ'וק [13]
לגבי הפירוש האטימולוגי הראשון - הקשור ל"נדודים", הבלשן ההונגרי שאנדור נ. סילאגי עשה אנלוגיה בין הפועל "לנדוד" לבין האתנונימים "קאבארים" וכוזרים, בעלי משמעות דומה - של "נודדים"[14]. לפי "מילון השפה ההונגרית" משנת 1862, "המילון האטימולוגי של השפה ההונגרית" שפורסם בבודפשט ב-1972 בהוצאת האקדמיה ההונגרית למדעים, "מילון הרגיונליזמים החדש" שפורסם על ידי הוצאת האקדמיה ההונגרית בבודפשט ב-1979, תרגומי המושגים csangó ו csángó הם "נודד", במובן של אדם המחליף את מקומו"[9]
השערות אחרות
ההיטוריון הרומני ניקולאיה יורגה טען שהמונח מקורב למילה הרומנית șalgău - שמקורה במילה ההונגרית sálgó[15] וגרסאות שונות של המילה ההונגרית "sóvágó" שמשמעותה "חותך מלח"[11], שם שניתן לפועלים הסקלרים במכרות המלח בטרגו אוקנה[16]. לפיכך האתנונים נוצר בשפה הרומנית מהמילה ההונגרית sóvágó על ידי פיתוח סדיר של פונמות - sóvágó - șaugău șalgău – șangău ואחר כך חדר בחזרה לשפה הונגרית בצורת csángó[17]. יורגה הציע גם את המשמעות "מצלצל רע" באסוציאציה לכינוי שניתן על ידי עמים טורקים לאלה ששפתם "מצלצלת היטב", בקשר לאופן המיוחד שבו מבטאים הצ'אנגואים את הצליל s במקום ș[18]. לאזר שייניאנו[19] הסכים כי המונח מקורו במילה ההונגרית "cszangó" במובן "נשמע רע", כרמז לשפה מחוספסת[20].
לפי תאוריה של הבלשן אנטאל הורגר השם צ'אנגו מקורו במילה czammog (אלה) הרומזת לרועה הצאן הסקלרי שהולך עם אלה בידו אחרי כבשיו [11]. השערה אחרת של אותו החוקר היא שהשורש של המילה הוא cseng או csáng שמשמעותו "לשקשק" לצלצל בקול" המזכירה את כרקע תרבותי-היסטורי של את המטרה של אזעקה צלילית[17].
קבוצה אחרת של חוקרים - יאנוש ירניי, אנדרה ורש, שאנדור נ. סילאגי - סבורה שמדובר באתנונים ממקור בלתי ידוע[17]
לפי אגדה שנלקטה באמצע המאה ה-19 על ידי כומר כפרי בשם אינצה יאנוש פטראש , אבות הצ'אנגואים היו לוחמים בצבאו של המלך ההונגרי לסלו הגדול שגירש את הטטרים ממולדובה. מכיוון שהיו להם פעמונים על הסוסים, המלך שאר: מה עם האנשים האלה עם פעמונים (המצלצלים)? (בהונגרית :csángatók ? [21] אגדה אחרת שעליה דיווח הבלשן מוזש רוביני לפי סיפורו של אנטאל מארטאנאש מן היישוב סבאואן, במחוז ניאמץ בשנת 1900 ,[9] שם הצ'אנגואים בא מתקופת הגעתם למולדובה כשעדריהם נשאו פעמונים (בהונגרית csengő) וגם הרועים עצמם צלצלו בפעמונים, ניגנו בכינורות וירו ברובים. מע שראה או שמע אותם היה אומר "הנה התיישבו פה אנשים עם פעמונים - csengős, csángós O altă legendă relatată lingvistului Rubinyi Mózes de către Antal Mártanas din Săbăoani, Neamț în anul 1900,[22] povestește că termenul provine din timpul venirii strămoșilor ceangăilor în Moldova, unde animalele din turme aveau legate tălăngi (în maghiară '). De asemenea și oamenii sunau din clopote, cântau la vioară și trăgeau cu puștile. Cei care îi vedeau și auzeau au spus că s-au așezat niște oameni cu clopote (', ').[23]
לקריאה נוספת
- Attila Hegyeli Din Arini la Săbăoani, Fundaţia Culturală Siret, Roman, 2004, מסת"ב 973 0 03492 3, pp. 9-83
(מארין לסבאואן) [24]
- Iosif Petru M.Pal - Originea catolicilor din Moldova şi Franciscanii păstorii lor de veacuri, Tipografia „Serafica” Săbăoani-Roman, 1941, pp. 12, 14-15, 82, 96
- Vilmos Tánczos
- A moldvai csángók magyar nyelvismerete 2008–2010-ben,in Magyar Kisebbség, Nemzetpolitikai szemle, Cluj-Napoca, Serie nouă, XV 3-4, 2010, pp. 62-156 (בהונגרית) (השליטה בשפה ההונגרית אצ הצ'אנגואים של מולדובה)
- Csángós in Moldavia (צ'אנגואים במולדובה) - פורסם לראשונה בMagyar nemzeti kisebbségek Kelet-Közép-Európában – Hányan vannak a moldvai csángók?, Ed. Magyar Kisebbség, No. 1-2, 1997. (III), pp. 370-390 (מיעוטים לאומיים הונגרים באמזרח ומרכז אירופה- מה מספרם של הצ'אנגואים של מולדובה?) (בהונגרית) פורסם במקור ב[1]
- Language Shift Among the Moldovan Csángós, The Romanian Institute of National Minorities, Cluj-Napoca, 2012, ISBN978-606-8377-10-0
(תפנית לשונית אצל הצ'אנגואים של מולדובה) (בהונגרית)
- Vreau să fiu român!” Identitatea lingvistică și religioasă a ceangăilor din Moldova, 472 pagini, Editura Institutului pentru Studierea Problemelor Minorităților Naționale, 2018, מסת"ב 978 606 8377 55 1
(אני רוצה להיות רומני! זהותם הלשונית והדתית של הצ'אנגואים של מולדובה
- Despre numărul ceangăilor din Moldova - על מספר הצ'אנגואים של מולדובה
Câți sunt ceangăii din Moldova - A moldvai csángók lélekszámáról
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 An ethnic group on the pressure field ..., Meinolf, 2008, pag. 113
- ↑ recensamant.referinte.transindex.ro (Web Archive). Recensământ 2002 – Rezultate pe țară. גישה ב- 6 באפריל 2019.
- ↑ "Populația stabilă după etnie – județe, municipii, orașe, comune". Institutul Național de Statistică.
- ↑ recensamant.referinte.transindex.ro (Web Archive). Recensământ 2002 – Rezultate în județul Bacău. גישה ב-6 באפריל 2019.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Language Shift Among the Moldovan Csángós ..., Tánczos, 2012 עמ' 157
- ↑ Language Shift Among the Moldovan Csángós ..., Tánczos, 2012 עמ' 86
- ↑ Révai nagy lexikona, IV, Budapest, 1912 p עמ' 754-755
- ↑ Új magyar lexikon, vol. I, A-C, Akadémiai Kiadó, Budapest, 1960, עמ' 480-481
- ^ 9.0 9.1 9.2 Hegyeli, 2004 עמ' 4
- ↑ Új Magyar Tájszótár - Noul Dicționar de Regionalisme – articolul „csángó
- ^ 11.0 11.1 11.2 I.P. Pal 1941 עמ' 96
- ↑ 2014 Plaiuri Săcelene, Casapu, , עמ' 6
- ↑ Ion Podea; Monografia județului Brașov, Vol. I, Institutul de Arte Grafice „Astra”, Brașov, 1938,עמ' 50
- ↑ A Hét. X, 1979. nr. 24, 15 iunie , עמ' 10 "Amit még nem mondtak el a csángó névről Sándor N. Szilágyi - מה שעוד לא נאמר על השם "צ'אנגו"
- ↑ Nicolae Iorga Istoria românilor prin călători, Editura Eminescu, București, 1981, עמ' 182
- ↑ N.Iorga Privilegiile șangăilor de la Târgu Ocna, Socec, Sfetea, București 1915 עמ' 3
- ^ 17.0 17.1 17.2 Tánczos, 2012עמ' 158
- ↑ Nicolae Iorga Istoria românilor, vol. III Ctitorii, București, 1937, pag. 34
- ↑ Lazar Șăineanu Semasiologia p. 171
- ↑ Lazăr Șăineanu; Dicționar universal al limbei române, ediția a VI-a, Editura „Scrisul Românesc”, 1929, pag. 748
- ↑ Hegyeli 2004 עמ' 5
- ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:138
- ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:139
- ↑ ארין וסבאואן הם יישובים של צ'אנגואים במולדובה
צ'אנגואים28855458