יוסף דיאלידאן

יוסף דיאלידאן הוא דמות מפתח בסדרת הספרים ממלכה במבחן של מ. קינן. דיאלידאן הוא הדמות הרעה העיקרית ונחשב לרשע המרכזי של הסדרה. יוסף נשוי ללאה והוא אביו של פאר ברכיהו ידידיה ושלוואן.

נערותו

יוסף נולד כבן הבכור למשפחת דיאלידאן ונועד לרשת את תוארו של אביו. כצעיר כריזמטי המוחזק לירא שמים ומדקדק במצוות התארס לנסיכה רנה, ביתו של המלך ברכיה ואחותו של יורש העצר הנסיך העוצר רעואל. מלך כוזר לעתיד.

בתקופת ארוסיו נלווה למשלחת אצולה יחד עם גיסו לעתיד הנסיך רעואל שבמהלכה נקלעו לעימות חריף כשרעואל מאשים את יוסף בצביעות ויוסף מאשים את רעואל באכזריות. אביו של רעואל, המלך ברכיה, קיבל את דעתו של בנו ויוסף אולץ לתת לארוסתו גט.

יוסף נשא את לאה, בת אבירים עשירה והשקיע את כספו ועסקיו ברכישת קרקעות והרחבת השטחים המסונפים לאחוזתו.

כעוצר כוזר

בשל החוק הכוזרי הקובע כי אם אין למלך בן ראוי לשאת במשרת העוצרות התואר יועבר לאביר בעל הקרקעות הרבות ביותר בממלכה. נאלץ רעואל להעניק ליוסף את משרת העוצר. אך המלך רעואל מעולם לא השלים עמו וחש כלפיו תיעוב עמוק והתאמץ לגמד ולהקטין אותו וסמכויותיו בכל דרך. יוסף התייחס אליו בכבוד ולא הפגין כלפיו טינה.

פעילות ציבורית

כעוצר השקיע יוסף את עיקר מרצו בהקמת מפעלי צדקה חסד לכלל האוכלוסיה. לעניים והחלשים. הוא הקים רשת ענקית של בתי תמחוי כשהוא מבקר ומפקח על הפעילות מקרוב. מחלק כסף לאלמנות ולנשות חיילים ועוד. יוסף הופך אט אט לדמות האהודה ביותר בממלכה וזוכה לאהדתו הבלתי מסויגת של כל מעמד הביניים בפרט והעניים וחלשים בפרט.

יוסף משמש כעוצר כוזר למשך יותר משבע עשרה שנים עד שבנו הבכור של המלך רעואל איסתרק השלישי מגיע לפרקו בגיל שבע עשרה. ויוסף מעביר לו את תפקידו.

פעילות פוליטית

יוסף משקיע מאמצים עליונים לזכות בכס המלוכה עצמו. ומחסל בשיטתיות וחשאיות את כל העומדים גבוה מנו בסולם המעמדות הכוזרי. בהתחלה הוא מתנקש בחייו של גיס המלך וראש הממשלה. בעזרת סוד משפחתי שהועבר בבוגדנות במשך יותר ממאתיים שנה. אחר כך הוא דואג לרצוח את שני בניו של המלך הבכורים מאמם - הנסיך העוצר איסתרק ואחיו הצעיר מיכאל. אך שותפיו בוגדים בו ומבצעים חטיפה בלבד. בעקבות העלמותו של העוצר החדש איסתרק מוחזר יוסף למשרתו המקורית. והוא מבצע התנקשות פוליטית נוספת והפעם במלך רעואל עצמו. המלך שוקע בשיתוק ויוסף הופך לשליט החזק בממלכה, האיש שמנהל את ישיבות הממשלה וחותם על הצווים החשובים. אך עדיין בעל סמכות מוגבלת

יוסף מביים התנקשות בלתי מוצלחת בעצמו וממלט מן הכלא על מנת להרוג את האיש שנחשד בביצוע שרשרת הפשעים שזיעזעה את כוזר כולה - שר המלחמה האביר בסטיאן מקאן. בעקבות אירוע זה, והתוהו בוהו הכללי במדינה בשל מצב המלחמה עם בולגריה הוא מצליח לשכנע את אצילי כוזר ואביריה להכריז על הפיכה מרצון. להדיח את המלך החולה רעואל ובית הביואר ולהמליך את יוסף ובית דיאלידאן.

כמלך כוזר החדשה

יוסף דוגל בחדשנות מחשבתית ודתית, משקיע בלבושם של תלמידי הישיבה המלכותית, מתיר את הזמרים הנודדים והולך ומרופף את מעמד הדת והחכמים בממלכה.

הוא נתקל בהתנגדות של חברי קבוצה קטנה בשם אנשי המחנך שמתנגדים באופן חריף לדעתו ועמדתו של דיאלידאן. הם מכנים אותו רשע ופושע ומנסים לכבוש את המלוכה חזרה במרמה. דיאלידאן מנסה לחסל אותם סופית אבל אז חוזר מן השבי איסתרק השלישי הנסיך לשעבר שהוחזק למת והוא מצליח לכבוש חזרה את ליבם של רוב אצילי כוזר ואביריה. וכוזר מתחלקת לשני ממלכות: כוזר הישנה, או 'כוזר האמיתית' של איסתרק ובית הביואר. שבירתה היא הבירה העתיקה והמקורית אתיל-כזאראן. מול כוזר החדשה של דיאלידאן. שבירתה היא אלקן.

כוזר החדשה תופסת כארבעים אחוז מהשטח המקורי של כוזר אבל היא חזקה יותר כלכלית. דיאלידאן כורת בריתות עם עמי האיזור שלא חיבבו את שמרנותו של בית הביואר, ופורצת מלחמה ארוכה וקשה בין שתי הממלכות.

דיאלידאן נוהג כרודן. הוא מעדיף את טובת הכלל על פני זכויות האזרח וממנה אדם החשוד בקראות למשרת הרב המלכותי. בתי הכלא שלו גדולים ומלאים והוא נוהג ביד קשה בדרך כלל. הוא מחדש את המאמצים להשיג את האבקה השחורה - דינמיט, שנחשב ל'טאבו'. ומנסה, ללא הצלחה, להתנקש בחייהם של המלך איסתרק השלישי והנסיך מיכאל.

בשנת המלכות החמישית שלו הוא רוצח את אחד ממתנגדיו בחניקה בשתי ידיו ומאז הוא לא מצליח לישון שעתיים ברציפות. עם השנים הא הולך ומזדקן ובשנת המלכת השביעית שלו הוא מצוה להתנקש בבנו הצעיר שלוואן דיאלידאן שמצליח להימלט.