עוצר (שליט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוֹצֵרמלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי-יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944.

בסן מרינו, רפובליקה עצמאית המוקפת מכל עבריה על ידי איטליה, "הקצינים העוצרים" הם שניים שנבחרו להיות ראשי המדינה יחד.

בחבר העמים הפולני-ליטאי המלך נבחר לתפקידו בבחירות, מה שגרם לתקופות ביניים ארוכות ללא מלך. הפרימוס הפולני שימש אז כעוצר המדינה.

דוגמאות לעוצרים במדינות שונות

הרשימה הבאה היא רשימה חלקית ביותר, ואינה כוללת, למשל, אנשים שכיהנו כעוצרים בזמן שהמלך החוקי היה בניתוח.

ממלכת יהודה

  • מעכה, אמו של המלך אסא, כיהנה כעוצרת עד שהמלך הגיע לגיל חמש עשרה.

איסלנד

אתיופיה

בולגריה

הולנד

הונגריה

הממלכה המאוחדת

יוגוסלביה

יפן

ירדן

ליכטנשטיין

מצרים העתיקה

נורווגיה

ספרד

סקוטלנד

ערב הסעודית

פינלנד

צרפת

רוסיה

שוודיה


ביזנטיון

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצר בוויקישיתוף