ואלרי ז'יסקר ד'אסטן
 | |||||
| ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, ינואר 1978 | |||||
| לידה |
2 בפברואר 1926 (גיל: 99) קובלנץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 צרפת | ||||
| מפלגה | המפלגה הגוליסטית | ||||
| בת זוג | אן-איימו ז'יסקר ד'אסטן | ||||
| |||||
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן (בצרפתית: Valéry Giscard d’Estaing; 2 בפברואר 1926 – 2 בדצמבר 2020) היה פוליטיקאי צרפתי מימין-מרכז המפה הפוליטית, הנשיא השלישי של הרפובליקה הצרפתית החמישית מ-27 במאי 1974 ועד ל-21 במאי 1981. בשנת 2003 נבחר לכהן כחבר באקדמיה הצרפתית.
ביוגרפיה
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן נולד בשנת 1926 בקובלנץ שבגרמניה, שהייתה באותה עת בשליטת צרפת (אנ'). אביו היה עובד מדינה בכיר ואמו הייתה בתו של הפוליטיקאי ז'אק בארדו (Jacques Bardoux).
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה חבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית והשתתף בשחרור פריז. בשנת 1948 עבד במשך כשנה כמורה במונטריאול שבקנדה. למד באקול פוליטקניק וב-École nationale d'administration. בשנים 1955–1956 נמנה עם צוותו של ראש ממשלת צרפת אדגר פור.
בשנת 1956 נבחר לאספה הלאומית. הוא הצטרף למפלגת המרכז הלאומי של העצמאים והאיכרים. בתחילת הרפובליקה הצרפתית החמישית ראש המפלגה, אנטואן פינאי, מונה לשר הכלכלה והאוצר, ומינה את ז'יסקר ד'אסטן למזכיר לענייני אוצר מ-1959 עד 1962. ב-1963 מונה ז'יסקר ד'אסטן לשר הכלכלה והאוצר.
בשנת 1974, לאחר מותו הפתאומי של הנשיא ז'ורז' פומפידו, הציג ז'יסקר ד'אסטן מועמדותו לתפקיד נשיא צרפת. הוא התמודד מול פרנסואה מיטראן וז'אק שבאן-דלמאס. בסיבוב הראשון של הבחירות הגיע למקום השני, לאחר מיטראן, אך בסיבוב השני גבר על מיטראן ברוב קטן ונבחר לנשיא.
תקופת נשיאותו התאפיינה בגישה ליבראלית יותר לנושאים חברתיים – כגון גרושין, מניעת הריון והפלות – ובנוגע לניסיונות לערוך מודרניזציה לצרפת ולמוסד הנשיאות, בעיקר בחניכת מפעלי תשתית רחבי היקף כגון רשת רכבות ה-TGV המהירות והמעבר לשימוש באנרגיה גרעינית כמקור האנרגיה העיקרי של צרפת. יחד עם זאת, הפופולריות שלו נפגמה כתוצאה מהשפל הכלכלי שבא בעקבות משבר האנרגיה העולמי בשנת 1973, שסימן את סופן של "שלושים שנות התהילה" של צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף, ז'סקר עמד בפני התנגדות פוליטית משני צידי הספקטרום הפוליטי: פרנסואה מיטראן מהצד השמאלי שאוחד מחדש, וז'אק שיראק, ששיקם את המחנה הגוליסטי וקרנו עלתה באגף הימני. כל אלו, יחד עם יחסי ציבור גרועים, העצימו את חוסר הפופולריות שלו לקראת סוף כהונתו, והוא כשל בניסיונו להיבחר מחדש בשנת 1981.
ז'יסקר ד'אסטן תמך בפדרציה אירופית, ולאחר שהגביל את מעורבותו בפוליטיקה הלאומית עם תבוסתו בבחירות, הפך מעורב באיחוד האירופי.
נפטר ב-2 בדצמבר 2020 כתוצאה מסיבוכי מחלת נגיף קורונה 2019.[1]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- הנשיא שאיחד את צרפת מול הימין הקיצוני ייזכר כהערת שוליים, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2019
- ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, באתר האספה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ ספי פישמן, נשיא צרפת לשעבר מת מסיבוכי מחלת הקורונה, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2020
| הקודם: ז'ורז' פומפידו |
נשיא צרפת 1971–1981 |
הבא: פרנסואה מיטראן |
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן30006583
- פוליטיקאים צרפתים
- חברי האקדמיה הצרפתית
- נשיאי צרפת בתקופת הרפובליקה החמישית
- הנסיכים-שותפים של אנדורה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מעוטרי צלב המלחמה
- חברי האיחוד למען תנועה עממית
- נשיאי המועצה האירופית
- אבירי מסדר מלטה
- אבירי מסדר הפיל
- מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- צרפתים שנולדו ב-1926
- צרפתים שנפטרו ב-2020
- נפטרים במגפת הקורונה