נרבה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
 | |
| טירת הרמן בנרבה | |
| מדינה |
 אסטוניה |
|---|---|
| מחוז | אידה-וירו |
| ראש העיר |
טארמו טאמיסטה (Tarmo Tammiste) |
| תאריך ייסוד | 1223 |
| שטח | 84.54 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 61,000 (2012) |
| ‑ צפיפות | 730 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 59°22′33″N 28°11′46″E / 59.375833°N 28.196111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| אתר העיר | |
נרבה (באסטונית: Narva; ברוסית: Нарва) היא העיר השלישית בגודלה באסטוניה. העיר שוכנת על הגדה המערבית של הנהר נרבה, המשמש כגבול הטבעי והמדיני בין אסטוניה לרוסיה.
היסטוריה
ההתיישבות במקום מוזכרת לראשונה בשנת 1171 בכרוניקה של נובגורוד. בתחילת המאה ה-13 התקיים במקום כפר בשם נרביה. ב-30 בנובמבר 1223 הכובשים הדנים הניחו את אבן הפינה של המבצר. במחצית הראשונה של המאה ה-14 היישוב הוכרז כעיר. בשנים 1223–1346 היישוב היה שייך לדנמרק ולאחר מכן למסדר הליבוני (עד שנת 1558). האבירים הליבונים בנו את המבצר, אשר השתמר ברובו עד ימינו. ב-11 במאי 1558 נכבשה העיר על ידי צבאו של איוואן האיום. ב-15 בספטמבר 1581 נכבשה העיר על ידי הצבא השוודי. כעבור 9 שנים צר הצבא הרוסי על העיר אך לא הצליח לכבוש אותה. בשנת 1595 חתמו רוסיה ושוודיה על הסכם שלום, לפיו הועברה העיר באופן רשמי לידי שוודיה.
בשנת 1700 עם פרוץ מלחמת הצפון הגדולה ניסה הצבא הרוסי לכבוש את העיר, אך הובס בקרב נרבה. בסופו של דבר בשנת 1704 העיר נכבשה על ידי הרוסים והייתה חלק של האימפריה הרוסית עד להתפרקות האימפריה. במרץ 1918 נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני, ששלט בעיר עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. בנובמבר 1918 נסוג הצבא הגרמני מהעיר. לאחר נסיגתו, השתלט הצבא האדום על העיר והחזיק בה למשך חודשיים. בינואר 1919 יחידות של הצבא האסטוני ושל הצבא הלבן הצליחו לכבוש את העיר. נרבה הפכה לחלק ממדינת אסטוניה העצמאית.
במהלך מלחמת העולם השנייה כבש וורמאכט את נרבה ב-17 באוגוסט 1941. במהלך הכיבוש הנאצי נהרסה העיר העתיקה של נרבה (ולא שוחזרה עד היום). הצבא האדום שחרר את העיר ב-26 ביולי 1944.
אוכלוסין
נכון ל-1 בינואר 2014 התגוררו בנרבה 62,000 תושבים, מהם: 81% רוסים, 4% אסטונים, 2.5% אוקראינים והשאר - לאומים אחרים (בלארוסים, ארמנים, גרמנים, פינים). בשנת 1934 אסטונים היוו כ-64% מאולוסיית העיר. כמעט כל אוכלוסיית העיר עזבה אותו במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה לעיר הגיעו הרבה רוסים שמהווים עתה את הרוב בעיר.
כלכלה, תחבורה ותשתיות
בקרבת העיר נמצאות 2 תחנות הכוח שבזכותן המדינה אינה תלויה במקורות אנרגיה חיצוניים והם מבוססות על פצלי שמן.
בעיר נמצא מפעל הטקסטיל "קרנהולם" ("Krenholm"), מפעל חומרי בניין ומפעלים נוספים.
אתרי תיירות
- טירת הרמן
- בניין העירייה
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- פרויקט אומנותי נרבה 2012 (צילום ורישום)
