זמרוני ציק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:52, 26 בינואר 2021 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זמרוני ציק
הרב ציק במנהג חלוקת הלקח (הימני בתמונה)
הרב ציק במנהג חלוקת הלקח (הימני בתמונה)
לידה כ"ט בחשוון ה'תש"ט
פטירה ט"ז בסיוון ה'תשע"ח (בגיל 69)
מקום קבורה אחיעזר
מקום פעילות בת ים
השתייכות הזרם המשיחיסטי בחב"ד

הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט בחשוון ה'תש"ט, 1948 - ט"ז בסיוון ה'תשע"ח, 30 במאי 2018) היה שליח ומנהל בית חב"ד בבת ים, עורך עלון "שיחת הגאולה", יו"ר "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" ויקיר העיר בת ים. היה מוכר כאחד הקיצוניים בקרב הזרם המשיחיסטי בחב"ד[1].

ביוגרפיה

נולד לחיים ולציפורה פייגה ציק. למד בישיבת בני עקיבא נחלים ובישיבת הנגב בנתיבות.

בשנת תשכ"ז התגייס לצה"ל ונשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים, ששירת אז במילואים, והוא שקירב אותו לחסידות חב"ד. בשנת תשכ"ח התחתן ועבר לגור בבני ברק. בשנת תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי והתחיל לשמש כמדריך בישיבת בני עקיבא נחלים. הוא השפיע על התלמידים להתקרב לחב"ד, דבר שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה, ובקיץ תש"ל הוא התבקש לסיים את תפקידו.

בשנת תשל"א למד כחודשיים במרכז חב"ד העולמי - 770, שם נכנס לראשונה לחדרו של הרבי מליובאוויטש, ומאז החשיבו למשיח[2].

לאחר שחזר לישראל עבר לגור בקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת בני עקיבא "אדרת". גם שם קירב את התלמידים לתורת חב"ד ועבודתו לא הוארכה בסוף השנה. הרב ציק התחיל ללמד בבית ספר חב"ד בבת ים, אך בסוף אותה שנה הוא נסגר. בקיץ תשל"ד פתח שם ספרייה ובית חב"ד - הראשון בשם זה בישראל[3]. בשנת תשל"ט פתח את ישיבת "הדר התמימים" בבת ים לצעירים בעלי תשובה, שפעלה עד שנת תשמ"ב.

בשנת תשנ"א הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה והחל להוציא לאור את הירחון "הגאולה האמיתית והשלימה" שממנו יצאו שבעה עשר גיליונות[4]. הוא יסד את אתר האינטרנט "הגאולה"[5] וכן את עלון פרשת השבוע שיחת הגאולה[6]. האגודה שהקים עורכת כארבעה כנסים בשנה. בין היתר ערכו כנס בכיכר רבין בהשתתפות עשרות אלפים[7].

בשנת תשע"ח קיבל את תואר יקיר העיר בת ים.

נפטר בט"ז בסיון תשע"ח, לאחר אירוע מוחי. נקבר בבית הקברות באחיעזר[8].

ביקורת

בשנת תשס"ז השתתף ונאם באירוע בפאב 'ארליך' בתל אביב לציון ג' בתמוז. בעקבות האירוע הודיע בית דין רבני חב"ד כי האגודה שבראשה הוא עומד אינה מייצגת את חב"ד וקרא שלא לשתף איתה פעולה[9][10]

בשנת תש"ע הוציא הרב גדליהו אקסלרוד מכתב בו הוא קורא להחרים את הרב ציק, בטענה שהוא אוכל בצומות ושבהשקפתו בעניין אחדות ה' יש מינות ואפיקורסות[11]. הפרשה התפרסמה באתר חב"ד אינפו והרב ציק הגיב לפרסום: "כל הדיבורים שהוריתי כביכול על ביטול הצומות אינם נכונים והינם שקר וכזב. כמו כן הבהרתי כי כל הדיבורים כאילו אכלתי בפרהסיה בצומות הינם שקר וכזב"[12].

ספריו

  • ליקוט הלכות ומנהגי חג תשרי התשס"ט, בהוצאת האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, אלול תשס"ח.
  • תפילין של ימות המשיח, אודות חשיבות הנחת ארבעה זוגות תפילין, תשע"ד

לאחר פטירתו:

  • כפשוטו ממש, לקט ממאמריו בעלון שיחת הגאולה, שני כרכים, תשע"ח-תשע"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זמרוני ציק27152265