רבי נתן דוד הולנדר
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא סופרלטיבי, ניסוח.רבי נתן דוד הכהן הולנדר (ה'תרכ"ו - כ' בסיוון ה'תרצ"ח) היה אדמו"ר ואב"ד באמסאנא ומתלמידי רבי חיים מצאנז.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרכ"ו לאביו, רבי יוסף הכהן הולנדר שהיה רבה של למברג (לבוב), ולאחר מכן עבר, בהוראת רבו רבי חיים מצאנז, לשמש כרבה של אמסנא; רבי חיים אף הורה לו לקחת פתקאות.
בצעירותו, הסתופף רבי נתן דוד בצל רבי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו בצל בניו ונכדו רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
נשא את גיטל רייזל יכט בת רבי זאב יהודה שפרינגער מקראקא, ובזיווג שני לאדל בת רבי משולם פייבוש נפתלי גאטטעסמאן מלאשקביץ.
לאחר פטירת אביו בי"ב בתמוז ה'תרמ"ב, מונה לממלא מקומו ונודע כפועל ישועות.
נפטר בכ' בסיוון ה'תרח"צ ונקבר בבית החיים בקראקא על יד ציון אביו.
בשנת ה'תש"פ, אותר קברו ושופץ על ידי נכדו רבי גדליה משה רוזנבוים מזוטשקא-אמסנא.
עריכת ההילולא שלו מסוגלת לישועות[דרוש מקור].
יחוסו
אביו רבי יוסף הולנדר היה בנו של רבי שמואל מצאנז, בנו של רבי יהודה ראש הקהל של צאנז ואחיינו של רבי ברוך מלייפניק הברוך טעם; אמו של רבי נתן דוד חנה היתה בתו של רבי אריה לייבוש קאננער מרימנוב.
צאצאיו
רוב ילדיו נהרגו בשואה, בו' באלול ה'תש"ב באמסנא; ביניהם בנו הצעיר ממלא מקומו רבי אהרן אריה אב"ד אמסנא.
שלושה מילדיו נותרו בחיים:
- רבי שמואל מאיר הולנדר - בנו בכורו, ששימש כאדמו"ר מאמסנא וכרבה של טשרנוביץ ודאראבאן, ולאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב, נסתלק בט"ז טבת תשכ"ה ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים, הו"ל את ספריו "מהרש"ם הכהן" על שמות ושו"ת ש"ם הכהן בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] הוקם מכון "מהרש"ם הכהן" להוצאת ספריו. בשנת תש"פ הו"ל את ספר מהרש"ם הכהן על שמות ברוב פאר והדר.
- חנה - אשתו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא; נכדם הרב גדליה משה רוזנבוים, בן בנם רבי נתן דוד, הקים את בית מדרשו בבני ברק על שם זקינו "זוטשקא-אמסנא" כצוואת אביו לאחר פטירתו בתשע"ט.
- הינדא אשת רבי אברהם ברוך רוזנברגר, אב"ד גמזו, בנו של רבי יקותיאל יהודה אב"ד דיערעש; בנם הוא הרב יהושע רוזנברגר.