אב בית דין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אב"ד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַב בֵּית דִּיןראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. עיקרו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, (כולל גם בית הדין הרבני במדינת ישראל). המושג אומץ גם במשפט הישראלי המודרני ומוכר בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים,[1] בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אב בית הדין בהיסטוריה

התפקיד של אב בית הדין הגדול (הסנהדרין) קדום מאוד. כבר מתקופת הנהגת משה רבינו[2] ושבעים הזקנים, כונה אב בית הדין המופלא שבבית דין[3]. תפקידו היה להכריע בכל דבר קשה[3], ובתקופה זו עדיין נמנה המופלא שבבית דין בין שבעים ואחד חברי הבית דין[4]. כך גם לאחר שהכנסת הגדולה התבטלה וכוננו מוסד הסנהדרין במקומו, שימשו ראשי הסנהדרין - שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו ויוסי בן יוחנן כאבות בית הדין.

בתקופת כהונת יוסי בן יוחנן קיבל יוסף החוכר את ההנהגה המדינית מתלמי השלישי, מהלך שנתמך בידי דודו הכהן הגדול חוניו השני, ובכך השתלט יוסף על ההנהגה הכללית של העם. כדי להתגבר על כך, מינו החכמים מקרבם את יוסי בן יועזר לנשיא, שינהיג את חיי התורה. התואר "מופלא שבבית דין" (או "מופלא שבסנהדרין") עבר במהלך זה מאב בית הדין - לנשיא. בכך היה האב בית דין למשנה לנשיא במושב הסנהדרין, אולם נקבע כי אין המופלא שבסנהדרין נמנה על שבעים ואחד חברי הסנהדרין, ורק האב בית דין הוא המשמיע את הדעה האחרונה והמכרעת בדיוני בית הדין[5].

כיום, אב בית דין הוא הדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.

אב בית הדין בהלכה

כבוד אב בית דין

מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את אב בית הדין, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור ארבע אמות הלאה[6] ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד, תוך איסור לתפור את הקרע, ולגלות את כתף שמאל, וכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.

אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: הכבד ושב בביתך.[7] חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...

סוגי בתי הדין

בית דין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים. כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין, ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית, תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרי הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה. כאמור, היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן שלושה אנשים, והוא מוקם לפי הצרכים. לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.

תפקיד אב בית דין וסמכויותיו

מתקנת חכמים נאסר על הנשיא לסמוך דיינים ללא אב בית הדין הגדול[8].

אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו, על פי הכלל שמתחילים את הבעת הדעות מהדיין הנמוך בחשיבותו, כדי שלא תשתנה דעת אחד מהדיינים בעקבות דברי הגדול ממנו. בשעת ההצבעה, קולו של אב בית הדין שווה לקול שאר הדיינים, ואין ביכולתו להכריע במקרה של שוויון[9].

בעת קידוש החודש, היה אומר אב בית הדין בית הדין "מקודש", והקהל קורא אחריו "מקודש, מקודש", ובזה היה מתקדש החודש[10].

מינוי אב בית דין

לנשיא הסנהדרין היה מתמנה הגדול שבחכמה מבין חברי בית הדין, והשני לו היה מתמנה לאב בית הדין, ויושב לימינו.[11]. מינוי אב בית הדין והנשיא נעשו בהכרזה בפה[12].

ראב"ד וגאב"ד

כינויים נוספים המקובלים לתיאור אב בית דין הם ראב"ד - ראשי תיבות של "ראש אב (ות) בית דין", "ראש בית דין" או "רב אב בית דין", וגאב"ד - ראשי תיבות של "גאון אב בית דין". המכונה בתואר ראב"ד או גאב"ד בדרך כלל אינו רק ראש הרכב של שלושה דיינים אלא ראש בית הדין באופן כללי. התואר גאב"ד נחשב בדרך כלל לנכבד יותר מהתואר ראב"ד, ולעיתים הנושא בתואר אינו משמש בפועל כדיין אלא מעיין נשיא בית הדין.

אב"דים ידועים

רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.

אב בית דין בהלכה כיום

כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת חכמים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.

במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.

בבתי דין גדולים, שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.

אב בית דין במשפט הישראלי

חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, במשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי ובעניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה – הקשיש מביניהם.

לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי, ובמשפט הפלילי, אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.

חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה וחוקים שונים העוסקים בבתי דין אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה, שבו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. למשל בני רבי צבי הירש מייזליש.
  2. משה רבינו היה המופלא שבסנהדרין, ראו תפארת ישראל (פירוש למשנה), משנה, מסכת סנהדרין, פרק א', משנה ו' סימן מה.
  3. 3.0 3.1 ראו: אברהם ניסן אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, חלק ג', עמודים 1497-1503
  4. רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה", פרק יב, עמוד 200.
  5. תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ז עמוד ב. וראו מלאכת שלמה, הוריות פרק א' משנה ד'.
  6. 1.92 מטר לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מהנודע ביהודה והתפרסמה על ידי החזון איש, 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
  7. מלכים ב' י"ד.
  8. משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ד', הלכה ה'. בתלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב' כתוב שהנשיא צריך את רשות בית הדין, וכתב הרדב"ז (על הרמב"ם שם) שכנראה הרמב"ם גרס "אב בית דין", והוסיף שכן מסתבר, כי לא ייתכן שלא יוכל הנשיא לסמוך עד שיסכימו כל דייני בית הדין. עם זאת, הרדב"ז מסתפק האם הרמב"ם אכן למד דין זה מדברי הירושלמי, או שמא מקור אחר היה לו.
  9. במקרה כזה, מוסיפים דיינים נוספים להצבעה.
  10. משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ז'.
  11. משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק א', הלכה ג'
  12. תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ב'
  13. מדרש תנחומא שמיני ב.
  14. הנשיא: שאול. מועד קטן כ"ו א'.
  15. הנשיא: יוסי בן יועזר.
  16. הנשיא: יהושע בן פרחיה.
  17. הנשיא: יהודה בן טבאי.
  18. הנשיא: שמעיה (זוגות).
  19. הנשיא: הלל הזקן.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0