רבי ברוך תאומים-פרנקל
לידה | ה'תק"ך |
---|---|
פטירה | ז' בתמוז ה'תקפ"ח (בגיל 68 בערך) |
הרב ברוך תאומים-פרנקל (תק"ך, 1760 - ז' בתמוז תקפ"ח, 1827) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו. התפרסם בשם ספרו ברוך טעם.
ביוגרפיה
נולד לרב יהושע יחזקאל פייבוש תאומים שהיה הרב של אוסטרובצה, אביו היה נכדו של הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים ונינו של הרב יונה תאומים-פרנקל, בעל ה"קיקיון דיונה".
יש אומרים כי למד בישיבתו של רבי משולם איגרא בטיסמניץ[1], אך ככל הנראה מדובר בטעות[2].
כיהן כרב בווישניצא משנת תקל"ח, ומשנת תק"ס ועד פטירתו כיהן כרב בלייפניק, בה ייסד גם ישיבה.
בשנת תקל"ח נישא לבתו של הרב יהודה פרנס, ראש הקהל של וישניצא (בנו של הרב ברוך פרנס חתן הרב יצחק סג"ל לנדא, רבה של קרקוב). בזיווג שני נישא לבתו של הרב יהודה לייב הלוי מליסא. אשתו השנייה נפטרה בשנת תקס"ט. בזיווג שלישי נישא לאלמנת הרב משה הכהן רפפורט, בתו של הרב צבי יהושע הלוי הורוביץ שהיה רב בטשביץ' ובטרנוב, בנו של רבי שמעלקה מניקלשבורג. בתו, רחל, נשאה לרבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בתחילה היה מהמתנגדים לחסידות, אך עם הזמן פגה התנגדותו[3].
ילדיו
- הרב יהושע השיל (תק"ם - ה' בתמוז תר"ג) מקומרנה.
- הרב יוסף מפלאנסק.
- רחל פייגא (בערך תקנ"ז-) אשת רבי חיים הלברשטאם מחסידות צאנז.
- בתו אשת רבי חיים הלברשטאם בזיווג שני.
- אשת הרב מנחם מאניש תאומים-פרנקל.
- יוכבד רבקה (תקס"ה - בערך תקצ"ד) אשת הרב מאיר יחיאל הלוי קמינר נכד המגן אברהם. בנם הרב יהודה היה חותנו של השפת אמת.
- חיה אשת הרב ישעיה שיף מזמאשט.
- רייזל אשת הרב זלמן גולדשטוף מקרקוב.
חיבוריו
- ספרו ברוך טעם
ספרו המפורסם "ברוך טעם" כולל מערכות עיוניות בסוגיות הש"ס ושו"ת, והוא נערך על ידי חתנו האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. הודפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תר"א (1841) עם הסכמת החתם סופר.
רבי חיים מצאנז מספר על דרך עריכת החיבור בהקדמת הספר, אך הוא העלים את שמו מן הספר. זהותו כעורך ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר. רבי חיים הדפיס בספר עשרות הגהות ארוכות משלו בשולי הגיליון. במהדורה השנייה, פרמיסלא תרל"ח, כבר נוסף שמו של רבי חיים בדף השער.
- שאר חיבוריו
- עטרת חכמים
- ברוך שאמר, הודפס פיטרקוב תרס"ה
- אמרי ברוך - הערות על שולחן ערוך חושן משפט ויורה דעה ועל נושאי כליו.
- הגהות על שולחן ערוך אורח חיים. בשנת 2019 נמצא כתב יד של הגהות אלו שכלל הגהות שלא נמצאו בעבר וכן תיקון טעויות מהגרסה הישנה.[4]
- הגהות לשו"ת הרשב"א, תשל"ד.
מלבד חיבוריו השאיר הגהות על ספרים רבים[5], שחלקן הודפסו.
מחידושיו
- מיגו הוא "כוח הטענה" - אחד מחידושיו המיוחדים, הוא הסברא הידועה, שמיגו הוא כוח משפטי המעניק לאדם כוח בטענה אחת אם יכול היה לזכות בדין דרך טענה אחרת, ולא רק נאמנות וראיה שהוא לא שקרן.[6]
קישורים חיצוניים
- הרה"ק רבי ברוך תאומים פרענקיל מלייפניק זצ"ל.
- דוד הלחמי, רבי ברוך תאומים פרנקל מלייפניק (בעל „ברוך טעם”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
- מכתביו
- ספר ברוך טעם, באתר HebrewBooks.
- ספר חדושי רבנו ברוך טעם על הש"ס, לונדון תש"כ, באתר HebrewBooks.
- שו"ת עטרת חכמים, באתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב יהודה לייב מימון, ר' משולם איגרא
- ^ ראו: 'תולדות המחבר' בספר 'מרגניתא דר"ב' שיצא לאור על ידי נכדיו ירושלים ה'תשנ"ב
- ^ רפאל הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל, בערכו
- ^ נחשף: כתב יד אבוד של בעל ה"ברוך טעם", באתר ערוץ 7, 17/07/19
- ^ ואף על ספר צאינה וראינה.
- ^ שו״ת עטרת חכמים חלק חושן משפט סימן כ.