הצלת יהודי דנמרק
הצלת יהודי דנמרק היה מבצע הצלה בימי השואה שבמסגרתו הוברחו אלפי יהודי דנמרק, מתחת לאפם של הנאצים, בסירות דיג אל החוף המזרחי של המדינה, לעבר שוודיה הנייטרלית.
תיאור המבצע
ב-9 באפריל 1940 פלשו לדנמרק כוחות גרמניה הנאצית (מבצע וזר - Weserübung), אף על פי שהכריזה על עצמה מדינה נייטרלית. דנמרק נכנעה לאחר שעות ספורות של קרבות. בהסכם הכניעה אפשרו הנאצים לדנים לשמור על מוסדות השלטון – המלך כריסטיאן העשירי נותר בראש המדינה, והפרלמנט והממשלה הדנית תפקדו לכאורה כרגיל. למעשה, היה מעמדה של דנמרק דומה יותר למדינה גרורה של גרמניה מאשר למדינה כבושה. היא אף חתמה על הסכם אנטי-קומינטרן וניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם בעלות הברית, אך לא השתתפה בלחימה לצד מדינות הציר.
מצבה המיוחד של דנמרק איפשר לה, בין היתר, גם להתנגד ליישום המדיניות הגזענית הנאצית כלפי היהודים, והם לא סבלו שום אפליה לרעה. בשנת 1943 התגברו גילויי ההתנגדות של הדנים נגד הגרמנים. סבלנותם של הנאצים פקעה וב-29 באוגוסט הם פיזרו את הממשלה הדנית והכריזו על ממשל צבאי. או אז יכלו השלטונות הנאצים לבצע את תוכנית "הפתרון הסופי" של יהודי דנמרק ללא התנגדות הממשלה.
ב-28 בספטמבר הדליף דיפלומט גרמני, גאורג פרדיננד דוקוויץ, את התוכנית לגירוש יהודי דנמרק להנס הדטופט, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית, וזה העביר את הידיעה למחתרת הדנית ולראשי הקהילה היהודית. היהודים ירדו למחתרת והתחבאו אצל ידידים דנים.
תחת ארגונה של המחתרת הדנית הוסעו היהודים, מתחת לאפם של הגרמנים, אל החוף המזרחי של המדינה, ובתוך מספר ימים הוברחו אלפי היהודים בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית.
כ-7,200 מיהודי דנמרק (שהם 90% מיהודי דנמרק דאז) הוברחו לשוודיה. 492 יהודים נתפסו על ידי הגרמנים ונשלחו למחנה טרזיינשטט שבצ'כוסלובקיה. גם לאחר מעצרם המשיכה ממשלת דנמרק לעקוב אחר מצבם ושלחה להם חבילות תרופות ומזון. אף על פי כן, כ-150 איש מיהודי דנמרק שנתפסו נרצחו בשואה.
היסטוריונים וחוקרים ניסו לתת הסברים שונים להתגייסות העם הדני למען יהודי דנמרק. ישנם שני הסברים נפוצים לתופעה זו:
- ההסבר הראשון הינו לוגיסטי לחלוטין. הוא מסביר את ההתגייסות בכך שלטובת הדנים עמדו התנאים הגאוגרפיים הנוחים ביותר: קהילה קטנה יחסית של יהודים (ההערכות לאותה תקופה מדברות על כ-8,000 יהודים) וקרבה של מדינה נייטרלית. שוודיה הייתה במרחק הפלגה קצר יחסית (אך מסוכן אמנם) מקופנהגן, שם שכנה עיקר יהדות דנמרק.
- הסבר נוסף הוא צורת הלאומיות הדנית. החל מאמצע המאה ה-19 החלה מתפתחת בדנמרק צורת לאומיות המתבססת יותר על קהילתיות, דהיינו על היותה קהילה קטנה ותומכת. זאת לאחר שהדנים נכשלו בביסוס עצמם כמעצמה באותה תקופה. לאומיות זו עוצבה באופן משמעותי על ידי תנועת בתי החינוך העממיים ואותה הלאומיות היא שראתה בתמיכה בקבוצת מיעוט בעם כסימן וחיזוק לאותה גאווה לאומית.
על ההצלה המרשימה זכתה המחתרת הדנית באות חסיד אומות העולם.
הנצחה
המשורר נתן אלתרמן כתב על המבצע את שירו "הלשון השוודית" שפורסם באוקטובר 1943 בטור השביעי בעיתון "דבר"[1].
בינואר 1962 נקראה הכיכר המרכזית של שכונת בית הכרם בירושלים "כיכר דניה" על שמה של דנמרק.
בחודש אוקטובר 1973 הנפיק השרות הבולאי בול ומעטפה של יום ההוצאה, לזכר הצלת יהודי דנמרק.[2]
בחודש יוני 2013 נחנך בחיפה, בחוף דדו שליד תחנת חוף הכרמל, הפסל "המיית הימים" (The Murmur of the Seas) של הפסל והאמן דן רייזנר (Dan Reisner) העוסק בהצלת יהודי דנמרק באוקטובר 1943[3]. שם הכיכר הפך ל"כיכר דנמרק". הפסל נחנך במעמד השר הדני לענייני מדע, חדשנות והשכלה גבוהה, מורטאן אוסטרגארד, שגרירת דנמרק ליזלוטה פלסנר וראש העיר חיפה יונה יהב. שגרירת דנמרק פנתה אל הקהל בעברית ואמרה שבזכות דן רייזנר העיר חיפה יפה עוד יותר. גודל הסיפור הזה בכך, לפי פרשנותו של רייזנר, שזו הייתה הצלת אנשים על ידי אנשים. בניגוד לאנדרטאות אחרות העוסקות בטרגדיה ביקש רייזנר דווקא לציין את הסוף הטוב של הסיפור - ביצירה שהיא צבעונית, שמחה, וקינטית כשהמשוטים זזים בתגובה לבריזה הבאה מהים, ובכך "משיטים" את הסירה לחוף מבטחים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:חסיד אומות העולם
פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ עברית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תבנית חסיד אומות העולם ריקה- רונן בודוני, "הדנים ראו בנו שכנים וחברים, לא יהודים", באתר ynet, 25 באפריל 2006
- שלומי רייסקין, ביבליוגרפיה - יהודי דנמרק באתר "דעת"
- ההצלה הגדולה, מתוך ה-8 במאי
- לני יחיל, הייחוד שבהצלתם של יהודי דניה: ניסיון לאבחנה שיטתית של תנאי הצלה, אתר יד ושם
דנמרק, 1943, בביצוע פרד סמול, סרטון באתר יוטיוב אודות הצלת יהדות דנמרק- "המיית הימים", בביצוע דן רייזנר, סרטון באתר יוטיוב אודות עשיית הפסל
- סרטון אודות חניכת הפסל "המיית הימים" בחיפה
- צבי לביא, "עשינו זאת, כי זו הייתה חובתנו האנושית", מעריב, 6 באוקטובר 1963
- נחום פונדק, "וכי יכולנו לנהוג אחרת", דבר, 9 באוקטובר 1963, המשך
- נחום פונדק, מחתרת דאנית להברחת יהודים, דבר, 11 באוקטובר 1963
הערות שוליים
- ↑ נתן אלתרמן, הלשון השוודית, דבר, 8 באוקטובר 1943
- ↑ ראו את הסדרה באתר israelphilately
- ↑ חנוכת הפסל "המיית הימים" בחיפה
