נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד

שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים ריקים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד

נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78), אפריל 2017
נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78), אפריל 2017
תיאור כללי
סוג אונייה	נושאת על
צי	צי ארצות הברית
דגל הצי
סדרה	ג'רלד פורד
סדרה קודמת	נימיץ
אוניות בסדרה	10 נושאות מטוסים
ציוני דרך עיקריים
מספנה	ניופורט ניוז, וירג'יניה
תקופת הפעילות	22 ביולי 2017 – הווה (8 שנים)
מידות
הֶדְחֶק	כ-100,000 טונות
אורך	337 מטר
רוחב	78 מטר בסיפון העליון 41 מטר בקו המים
שוקע	12 מטר
נתונים טכניים
מהירות	30 קשר (56 קמ"ש)
גודל הצוות	4,297 מתוכם 508 קצינים
טווח שיוט	ללא הגבלה
הנעה	שני כורים גרעיניים מדגם A1B, בהספק של 300 מגה-ואט כל אחד
אמצעי לחימה
חימוש	2 מערכות טילים נגד מטוסים מדגם RIM-162 2 מערכות טילים נגד מטוסים מדגם RIM-116 3 מערכות פלנקס 4 מערכות M2 בראונינג
מסוקים	SH-60 (סי הוק)
מטוסים	מטוסי קרב מדגם F/A-18 סופר הורנט מטוסי קרב מדגם F-35C מטוסי לוחמה אלקטרונית מדגם EA-18G מטוסי שליטה ובקרה מדגם E-2 מטוסי תובלה מדגם C-2 כלי טיס בלתי מאוישים, לרבות X-47B סה"כ כלי טיס: 90

סדרת ג'רלד פורד (באנגלית: Gerald R. Ford class aircraft carrier) היא הסדרה החדשה ביותר של נושאות מטוסים בצי ארצות הברית, המיועדות להחליף את נושאות המטוסים מסדרת נימיץ שהושקו בשנת 1975. הסדרה החדשה דומה לסדרה הקודמת מבחינה פיזית אך כוללת שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, לרבות מערכת שיגור (מעוט) אלקטרומגנטית למטוסים, במקום מערכת השיגור הקודמת שמבוססת על לחץ קיטור.

מאפיינים רבים נועדו לשפר יעילות ולצמצם עלויות, ומאפשרים צמצום משמעותי של כ-20 אחוז במספר אנשי הצוות. נושאת המטוסים הראשונה בסדרה, ג'רלד פורד (CVN-78), נכנסה לשירות ב-22 ביולי 2017. הסדרה מיועדת להיות בשירות עד שנת 2105, ונקראת על שם הנשיא ה-38 של ארצות הברית, ג'רלד פורד.

עיצוב ופיתוח

נושאות המטוסים מסדרת נימיץ פותחו במטרה ליישם אסטרטגיה של התערבות מהירה ובעלת עוצמה מוחשית של כוחות משלוח אמריקנים בכל זירה ברחבי העולם. נושאות המטוסים בעלות דחק של כ-100 אלף טון, מסוגלות לשייט במהירות של יותר מ-30 קשר ולפעול בים הפתוח ללא עגינה במשך כ-90 יום.

הצורך בפיתוח סדרה חדשה עבור הצי עלה בעקבות הבעייתיות ליישם טכנולוגיות חדישות על הפלטפורמה הקיימת בעיקר בשל הקושי בייצור אנרגיה חשמלית בכמות מספקת להפעלתם, אשר דרשה ביצוע שינויים מבניים בעלי השפעה על יציבות הספינה. נושאות המטוסים החדשות תוכננו מראש, כך שיוכלו להכיל ולקיים את הטכנולוגיות החדשות הן מבחינה מבנית של כלי השייט עצמו והן מבחינת מערכות ייצור האנרגיה הנדרשות לתמיכה בטכנולוגיות המודרניות שהותקנו עליהן.

נושאות המטוסים החדשות כוללות סיפון טיסה גדול יותר, מערכות נשק והגנה אווירית ואלקטרונית משופרות, מערכת הנעה חדשה הדורשת פחות כוח אדם לצורכי הפעלה ותחזוקה, והקטנה של ה"אי" שהוסט לכיוון הירכתיים.

מערכת שיגור המטוסים ומערכת הבלימה בעת הנחיתה היא חדשנית במיוחד, ומבוססת על אלקטרומגנט במקום על קיטור. המערכת החדשה בשילוב מכ"ם חדשני מאפשרת הגדלה של 25% במספר הגיחות המשוגרות. נושאת המטוסים מסוגלת לשגר 160 גיחות ביום בזמן שגרה, ועד 220 גיחות ביום בזמן מלחמה.

עלויות

העלות הכוללת של תוכנית הפיתוח היא 36.3 מיליארד דולר, ועלות הבנייה לכל יחידה היא 10.44 מיליארד דולר במחירי 2015. עלות הפעלתה ליום מוערכת בכ-7 מיליון דולר.

נושאות המטוסים בסדרה

בסך הכל מתוכננות להיבנות בסדרה 10 נושאות מטוסים. כל כניסה לשירות של נושאת מטוסים חדשה תאפשר הוצאה משירות של נושאת מטוסים מסדרת נושאות המטוסים מסדרת נימיץ, ותהליך ההחלפה מיועד להסתיים בשנת 2058. עד כה תוכננו ותוקצבו 3 נושאות מטוסים:

1. נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) - נכנסה לשירות ב-22 ביולי 2017
2. נושאת המטוסים ג'ון קנדי (CVN-79) - צפויה להיכנס לשירות בשנת 2020, תחליף את נושאת המטוסים נימיץ (CVN-68)
3. נושאת המטוסים אנטרפרייז (CVN-80) - צפויה להיכנס לשירות בשנת 2025, תחליף את נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר (CVN-69)

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד בוויקישיתוף