חבל הטבור
חבל הטבור הוא רקמה דמוית צינור בגופם של יונקים ממין נקבה, המחברת בעת ההריון בין השליה לעובר ומשמשת להעברת מזון אל העובר והפרשות מהעובר חזרה לאם.
חבל הטבור בבני אדם
אורכו של חבל הטבור האנושי נע בין סנטימטרים אחדים לכמה עשרות סנטימטרים, ועוברים בו שני עורקים ווריד אחד. אצל אחד ממאה תינוקות יימצא רק עורק אחד בחבל הטבור, ורבע מהתינוקות הללו יסבלו מפגמים נוספים.
מיד לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור ובכך מושלמת פעולת הלידה והתינוק מתנתק סופית מהאם. מהרגע שבו חבל הטבור ניתק, התינוק צריך לספק בעצמו את צרכיו, כגון: אכילה, שתייה ונשימה.
על אף תפקידו החשוב, חבל הטבור יוצר לעיתים סיבוכים מסוימים בעת הלידה. אחד הסיבוכים היותר שכיחים הוא כריכת חבל הטבור סביב צווארו של התינוק, מצב העלול לגרום לחנק ואף למוות. סיבוך נוסף הוא מחיצת חבל הטבור על דופן האגן של האם על ידי אחד מאיברי התינוק (לרוב הראש), מצב הגורם לניתוק זרימת הדם ועלול לפגוע בתינוק באופן בלתי-הפיך.
חבל הטבור ביונקים אחרים
אנטומיה
אצל חלק מהיונקים, עוברים בחבל הטבור שני ורידים מובחנים, בניגוד לווריד אחד אצל בני האדם. כך זה אצל פרות וכבשים למשל.
ניתוק חבל הטבור
אצל חלק מהיונקים, האם תכרסם את חבל הטבור, וכך תנתק את השליה מהצאצא. לעיתים קרובות חבל הטבור והשליה נאכלים על ידי האם, תופעה המרחיקה אוכלי נבלות או טורפים ומזינה את האם. אצל שימפנזות, האם לא מתייחסת לניתוק חבל הטבור, אלא מטפלת בצאצא יחד עם חבל הטבור והשליה, עד שהחבל מתייבש ומתנתק בעצמו – דבר המתרחש בדרך כלל כיום אחד מרגע הלידה. תופעה זו תועדה לראשונה על ידי זואולוגים בטבע, בשנת 1974.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראו In the Shadow of Man, מאת ג'יין גודול.
