רבי יונה לנדסופר
רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה. מכונה המעיל צדקה על שם ספרו.
תולדותיו
נולד לאליהו, שהיה חתן הרב בצלאל, נכד[1] המהר"ל מפראג. גדל בפראג, למד אצל הרב אברהם ברודא, והתפרסם כאחד מחכמיה, על אף שנפטר בגיל צעיר (34), עשה רושם גדול בעולם ההלכה עוד בחייו.
היה סופר סת"ם[2] במקצועו. בני דורו שבחו את גדולתו, החיד"א כותב עליו "חיבור מהר"ר יונה לנדסופר נחמד מאד"[3], וה'דמשק אליעזר' כותב "אומרים בני דורו על רבינו שאין זה ילוד אשה"[4]. שימש כנציג באחד הוויכוחים מול השבתאיים, יחד עם רבי משה חסיד, לתפקיד זה נבחר על ידי רבו רבי אברהם ברודא. התכתב עם רבי צבי אשכנזי החכם צבי, והשלים בינו לבין רבו, האשל אברהם. נחלה בגיל צעיר, ונתעוור, ונפטר בגיל 34 ביום ט' בתשרי תע"ג. צוואתו נדפסה בספר 'דרך טובים', שנדפס בפרנקפורט דמיין תע"ז.
חיבוריו
כתב ספרים רבים, מתוכם התפרסמו שלשה עם הסכמות גדולי רבנו דורו רבי יחזקאל לנדא, רבי אלעזר פלקלש, רבי יונתן אייבשיץ, לאחר פטירתו:
את ספר מעיל צדקה הכין לדפוס בחייו, והדפיסו בעילום שם, אף על פי שהיה זה סוד גלוי בעיר, כפי שכותב הנודע ביהודה בהסכמתו "ידעו מאן ניהו מר" - ידוע מיהו הכותב. מתוך ספר זה מפורסמת קביעתו את שיעור ה'גריס', שהוא השיעור המינימלי לדם נדה שנמצא על בגד, לספר צורף שרטוט בגודל אמיתי, ובמשך דורות היו משתמשים בו להשוות ולמדוד כתמים. מה שגרם לשיבוש במהדורת צילום חדשה של הספר, שלא הביאה בחשבון שהשרטוט תוכנן לגודל מסוים. בסוף הספר בא קונטרס בנושאי הנדסה, שכתב כתשובה לשאלה שנשאל מחכמי ההנדסה בדורו "מלוקט מדברי אוקלידס".
גם הספר 'בני יונה' משמש כספר יסוד ומעמדו מכובד בהלכה, אחת מפסיקותיו המפורסמות היא "חומשין שנדפסו על ידי עכו"ם, אין נמנעין מקרוא בהן".
על ספר זה כתב רבי אברהם דוד מבוטשאטש את ספרו דעת קדושים.
ספר 'כנפי יונה' מקיף את שולחן ערוך יורה דעה עד לסימן קי"א.
לקריאה נוספת
- רבי שלמה זלמן עמריך, "הערות והשגות על שו"ת מעיל צדקה", בתוך: קובץ זרע יעקב, ניו יורק תשע"ו.
קישורים חיצוניים
- לנדסופר יונה באנציקלופדיה יהודית דעת.
- כנפי יונה באתר היברובוקס.
- מעיל צדקה באתר היברובוקס.
- בני יונה באתר היברובוקס.