נודע ביהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נודע ביהודה
ספר נודע ביהודה, מהדורא קמא, ה'תר"מ (1880), ורשה.
ספר נודע ביהודה, מהדורא קמא, ה'תר"מ (1880), ורשה.
מידע כללי
מאת רבי יחזקאל לנדא
הוצאה
תאריך הוצאה תקל"ו (1776)
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות ה'תר"מ, ה'תש"ך, ה'תשנ"ד, ה'תשנ"ח
מספר כרכים 2
מקורות לכתיבת הספר תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ופסקי הראשונים
קישורים חיצוניים
מסת"בISBN 990019834400205171
ויקיטקסט נודע ביהודה
היברובוקס https://hebrewbooks.org/1497
הספרייה הלאומית 001983440

נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי יחזקאל לנדא, העוסק בחלקי האורח חיים היהודי והתורני. הספר חובר בפראג, אזור מגוריו של המחבר, בשנים ה'תקל"ג (1733) - ה'תקנ"ג (1793) ונקרא על שם אביו של המחבר, רבי יהודה לנדא. הספר כולל 853 שאלות ותשובות הלכתיות, העוסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הספר חובר במשך למעלה מ-40 שנה, ועם הוצאתו לאור השפיע במידה ניכרת על עולם השו"ת היהודי-תורני, ובהמלך השנים הודפסו עשרות מהדורות לספר.

מבנה ותוכן הספר

הספר מחלוק לשתי מהדורות, שחילקו את השו"ת לשנים, הנקראים מהדורה קמא (ראשונה) ומהדורה תנינא, אותה הדפיסו בעיקר בניו של המחבר, רבי שמואל סג"ל ורבי יעקב סג"ל. התשובות ההלכתיות המופיעות בספר השו"ת, מקוטלגות לפי ארבעת חלקי שולחן ערוך, בהם פסקים העוסקים בדינים של ימות ומועדי השנה, הלכות כשרות, הלכות המשפחה, דיני ממונות ועוד. חלק מהפסקים המופיעים בספר, נודעו ופורסמו בסוגיות מפורסמות, כמו הכשרת משקה המעד שנעשה עם קרום שלפוחית האוויר של דג חידקן ענק (Huso Huso) האסור לאכילה[1] ועוד.

חיבור הספר

כבר בהיותו בגיל 24, החל להשיב שאלות ותשובות שהגיעו מרחבי העולם[2]. בתשובותיו הקפיד הנודע ביהודה לא להקל יותר מדי וכן לא להחמיר, ולבסס כל פסק על יסוד בש"ס.

הנודע ביהודה ממעט להסתמך על דברי האחרונים, ורוב פסיקותיו מבוססים ישירות על דברי הגמרא והראשונים. הוא אף מבקר רבנים שביססו את פסיקותיהם על דברי פוסקים אחרונים[3], כפי שבאחת מתשובותיו הוא מטיח דברים בפני המבססים את פסקיהם על האחרונים, ובין היתר מתבטא כי "אין לנו להשען על הכרעתם יותר מעל הכרעתנו וא"כ למה זה נבלה זמנים באריכות דברים בחוגי הלומדים.."[4].

כאשר פנה אליו רב שרצה לנמק את השגותיו על חיבור הצל"ח, בסברות לכאורה של התוספות והר"ן, השיב[5] בדברים חריפים והגיב שעיוות את דבריהם, זאת לאחר שערך בירור מעמיק בנושא[6]. בעריכתו, התמקד רבי יהודה במקורות הנושאים, והיה דן בנושאים בהם יש להם מקורות או בסיס בגמרא[7]. למרות זאת, היה רבי יחזקאל משיב גם על שאלות בנושאי מנהגים שונים, אם כי היה מדגיש שאינו מרוצה מהפניה[8].

לקריאה נוספת

  • מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר, הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן, מרכז זלמן שז"ר, תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלק יורה דעה, סימן כ"ו.
  2. נודע ביהודה - תולדות וקורות חייו של רבי יחזקאל לנדא, עמ' מ"ה, באתר אוצר החכמה.
  3. נודע ביהודה, מהדורה תניינא, יורה דעה נ"ה.
  4. נודע ביהודה, מהדורה קמא, יורה דעה, סימן נ"ה.
  5. נודע ביהודה, מהדורה תנינא, חלק יורה דעה, סימן נ"ג.
  6. אריה ליב גלמן, ‏נודע ביהודה ומשנתו, מהדורה ירושלים, ה'תש"ל, פרק איש השלום והמלחמה, עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה.
  7. אריה ליב גלמן, ‏נודע ביהודה ומשנתו, מהדורה ירושלים, ה'תש"ל, פרק איש השלום והמלחמה, עמ' כ"ח, באתר אוצר החכמה.
  8. נודע ביהודה, מהדורת קמא, חלק יורה דעה, סימן פ"ו.