סופר סת"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חכם שלום חיים צארום - סופר סת"ם תימני בעבודה בירושלים (בעזרת הנשים של בית הכנסת נוה שלום בנחלאות). שנת 1950 לערך.
סופר סת"ם בעבודתו.

סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילותראשי תיבות: סת"ם) בהתאם לדרישות ההלכה, כך גם ספרי נביאים וכתובים המשמשים לקריאה בברכה נכתבים על ידי סופר הסת"ם לפי כל הכללים השייכים.

סופר הסת"ם חייב להיות אדם ירא שמים ואמין[1], מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ולא ניתן לגלות זאת לאחר הכתיבה. לאחר שבתקופות המאוחרות נמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"חתם סופר" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני. כתוצאה מכך הוקם בורשה בשנת ה'תרצ"ה גוף בשם "שומרי סת"ם" אשר היה הגוף היחיד שהוסמך לתת אישור לעסוק בכתיבת סת"ם בפולין ובסביבתה. אמנם הארגון לא התקיים זמן רב - בשנת ה'תרצ"ט הגיעה השואה לפולין, וכל מוסדות היהדות בה חדלו מלפעול.

כיום קיים בישראל ובארצות הברית ארגון בשם משמרת הסת"ם המעניק תעודות סמיכה לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן בפני רב.

כלי הכתיבה

על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ואיטר ביד שמאל[2]. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, אולם בימי עבר רווח השימוש בעיקר בקולמוס המוכן מהקנה לסוגיו. כיום ישנם עדיין סופרים הכותבים בקנה, אך רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו. מיומנות מיוחדת נדרשת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או ברזל, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.

בעבר נהוג היה להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.

הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.

על מנת לסייע ביעילות ונוחות הכתיבה נוהגים חלק מהסופרים להשתמש בשולחן מיוחד, בעל זוית וגובה מתכווננים, וכן יש המשתמשים בשולחן אור, בעל משטח מאיר מתחת לקלף, בכדי שיוכלו להשתמש בשקף להעתקת הכתב.

נהוג שהסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון", שהוא דף מיוחד עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי למנוע טעויות ולשמור על המראה האסתטי של הכתב.

הלכות הקשורות לסופר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבת סת"ם

הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם[3].

נהוג כי הסופר טובל לפני הכתיבה, וישנם סופרים המקפידים לטבול לפני כתיבת כל שם המפורש[4].

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לציין במפורש בתחילת הכתיבה כי הוא כותב "לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילת אסתר"[5]. מלבד זה, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש שכותב האזכרה לשם קדושת השם[6].

ישנם מספר ספרים המוקדשים להלכות הנוגעות לסופרי הסת"ם והכתיבה, כדוגמת הספר קסת הסופר מאת רבי שלמה גאנצפריד, ומשנת סופרים המופיע בתוך סימן ל"ו בספר משנה ברורה מאת החפץ חיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן א' סעיף א'
  2. יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכות א' ב'.
  3. רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן א' סעיף ב'
  4. רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן י' סעיף י"ח
  5. רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן ד' סעיף א'
  6. רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן י' סעיף א'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.