סופר סת"ם
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם)[1]. הכתיבה נעשית באמצעות קולמוס ודיו כשר, על הקלף. האותיות נכתבות בכתב אשורי. סופר סת״ם הוא אחד משלושת הכלי קודש לצד שוחטים ומוהלים. תיוג האותיות נעשה על פי רוב על ידי מתייג. לעיתים הסופר משמש גם כמגיה. מלאכת הסת"ם נקראת "מלאכת שמים".
הכתיבה דורשת מאמץ ומומחיות רבה, הן בפיסול הקולמוס וחידודו (קנה או נוצה), בחירת הקלף ועיבודו, כתיבת האותיות בצורה סימטרית וברורה מתחת לסירטוט ולעיתים אף ידע ומיומנות במחיקת האותיות מעל הקלף. כיום הסופר כותב על שולחן מיוחד בעל זווית כתיבה ייחודית כך שכף היד לא מסתירה לסופר את האותיות בעת הכתיבה. יש הכותבים על 'שולחן אור' פטנט המצמצם את טעויות ההעתקה על ידי שיקוף האותיות על הקלף. יש סופרים הכותבים בקולמוס פלסטיק, מתכת או חרסינה בגדלים מוכנים, דבר החוסך לסופר את זמן הכנת הקולמוס.
תעודת סת"ם
כתיבת סת"ם היא נושא מורכב, ומתבססת על דינים המפורטים בספרי הלכה[2]. בין ההלכות הם צורת האותיות, וצורת הכתיבה (כסדרן, חק תוכות ועוד) כתיבת סת"ם היא מן המלאכות שדורשות אמון רב מצד הלקוחות כלפי הסופר, וזו אחת הסיבות לכך שנדרשת מהסופר אחריות ויראת שמים במידה גבוהה. בתלמוד נאמר
וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו.
— תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד א
.
סופר הסת"ם חייב להיות אדם ירא שמים ואמין[3], מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ולא ניתן לגלות זאת לאחר הכתיבה. כדי להיות סופר סת"ם חובה לדעת טוב את ספר קסת הסופר, מאחר שישנם סופרים שאינם בקיאים בהלכות, חייבו הרבנים ובראשם ה"חתם סופר" את הסופרים לקבל כתב אישור מבית הדין הרבני. כתוצאה מכך הוקם בווארשא בשנת ה'תרצ"ה גוף בשם "שומרי סת"ם", אשר היה הגוף היחיד שהיה מוסמך לתת אישור לעבוד כסופר סת"ם בפולין ובסביבתה. כיום ישנם בארץ מספר מכונים המנפיקים תעודת סופר סת"ם.
הלכות סופר סת"ם
הסופר צריך לכתוב ולתקן ביד ימין, ואם כתב או תיקן ביד שמאל פסול - אלא אם כן הוא איטר יד, אז יכתוב ויתקן בשמאל[4].
סופר ששומע שירים בשעת הכתיבה, יש למחות בידו[5]. טבילה נאה לסופר[6].
כתיבת סת"ם בידי קטן פסולה[7]. וזאת גם כאשר הגיע לגיל חינוך[8]. כשהגיע לגיל בר מצווה דנו האחרונים האם סומכים על חזקה דרבא[9].
כמו כן, הסופר צריך להיות יהודי מאמין (ולא אפיקורוס)[10]. ספרי תורה, תפילין או מזוזות שנכתבו על ידי אפיקורוס - צריכים להישרף, אך מגילות שנכתבו בידי אפיקורוס - אינן צריכות להישרף והם פסולות בלבד[10].
יש הפוסלים ספר תורה שנכתב על ידי ממזר[11]. וכתבו הפוסקים שלשה טעמים לדין זה[12]: א. חשש שמא כתב את הפסוק "לא יבא ממזר בקהל ה'" שלא לשמה, משום שנחפז ומתבלבל. ב. משום שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. ג. כיוון שפטור מחלק מהמצוות, והוא כקטן ואישה שפסולים כיוון שפטורים מחלק מהמצוות.
להלכה נשים פסולות להיות סופרות סת"ם; ספר תורה, תפילין ומזוזות שנכתבו בידי אישה – פסולים[13]. מגילת אסתר שנכתבה בידי אישה או קטן תהיה כשרה לקריאה בציבור, אם אין מגילה אחרת[14].
מבחינה פרקטית, כיוון שלא מופיע שם השם במגילת אסתר, מה שמקל מבחינה הלכתית על תיקון המילים, הרי היא משמשת כספר שכותב סופר סת"ם בפעם הראשונה[15].
הכתיבה
הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, אולם בימי עבר רווח השימוש בעיקר בקולמוס המוכן מהקנה לסוגיו. כיום ישנם עדיין סופרים הכותבים בקנה, אך רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו. מיומנות מיוחדת נדרשת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או ברזל, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.
בעבר נהוג היה להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.
על מנת לסייע ביעילות ונוחות הכתיבה נוהגים חלק מהסופרים להשתמש בשולחן מיוחד, בעל זוית וגובה מתכווננים, וכן יש המשתמשים בשולחן אור, בעל משטח מאיר מתחת לקלף, בכדי שיוכלו להשתמש בשקף להעתקת הכתב.
נהוג שהסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון", שהוא דף מיוחד עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי למנוע טעויות ולשמור על המראה האסתטי של הכתב.
קישורים חיצוניים
- קסת הסופר - ספר של רבי שלמה גאנצפריד שחובה לדעתו כדי להיות סופר סת"ם
- שיעורים לסופר סת"ם מאת הרב שלמה מועלם.
- בנצי ימיני, סופר סת"ם חושף כמה מרזי המקצוע, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ינואר 2018
- סופר סת"ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סופרים (מעתיקי כתבי יד) יהודים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ ישנם סופרים הכותבים גם ספרי נביאים וכתובים וכן את פרשת "פיטום הקטורת"
- ↑ הבולטים שבהם "קסת הסופר" מאת הרב שלמה גאנצפריד, "משנת סופרים" של החפץ חיים
- ↑ רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, סימן א' סעיף א'
- ↑ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכות א' ב'.
- ↑ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה י"ד.
- ↑ דעת זקנים לבעלי התוס’ פרשת פקודי. והציטוט הוא מדברי החיד"א בספרו לדוד אמת.
- ↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף ג'.
- ↑ על פי הש"ך יו"ד רפא ס"ק ז.
- ↑ ראו בפתחי תשובה יו"ד רפ"א ס"ק ז, באבני נזר סימן תקטז ועוד.
- ^ 10.0 10.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל"ט, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"א, סעיף ב', ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף א'
- ↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף ד'
- ↑ ש"ך על יורה דעה רפא
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ה עמוד ב'.
- ↑ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה ט"ז*
- ↑ נתנאל לייפר, כמה עולה מגילת אסתר?, באתר כיפה, 22 במרץ, 2016 13:57
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
סופר סת"ם36341107Q508743