מאזן תשלומים
מאזן התשלומים של מדינה מסוימת מתאר את זרמי התשלומים והתקבולים שלה במטבע חוץ. המאזן נקבע על ידי היבוא והיצוא של סחורה, שירותים, הון פיננסי וכמו כן גם על ידי העברות פיננסיות.
אם הזרם של הכסף היוצא גדול מהזרם הנכנס, אזי מאזן התשלומים שלילי; אם הזרם הנכנס גדול מהזרם היוצא, אזי מאזן התשלומים חיובי. כסף הזורם מעבר לגבול המדינה הוא כמו כסף אחר המשלם עבור סחורה, מצרכים, נדל"ן, שירותים וניירות ערך.
סקירה
ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלוש קטגוריות:
- (א) חשבון שוטף
- יצוא
- סחורה (רכוש מוחשי)
- שירותים (כגון סחר סמוי כגון שירותי ייעוץ או משפט, תגמולים והכנסה השקעתית)
- הכנסות שונות (כגון ריבית, דיבידנד או כל סוג של הכנסה השקעתית זרה)
- יבוא
- סחורה
- שירותים
- הכנסות שונות
- העברות חד צדדיות (כגון עזרה זרה, מענקים ומתנות שנתקבלו מארץ זרה (יירשם כייצוא) או ניתנו לארץ זרה (יירשם כיבוא))
- (ב) חשבון הון (פיננסי)
- (ג) עודפים זרים
- יתרת רווח רשמית, כולל זהב, מטבע זר, זכויות משיכה מיוחדות ועודפים בקרן במטבע הבינלאומית
למאזן התשלומים שני חשבונות:
- החשבון השוטף: רושם זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורה, שירותים ותשלומי העברה שנעשו בחוץ לארץ. החשבון השוטף עצמו מורכב משלושה חשבונות: חשבון הסחורות והשירותים, חשבון ההכנסות וחשבון ההעברות. גירעון (עודף) מסחרי מופיע כאשר יש גירעון (עודף) בסחר בסחורה במסגרת החשבון השוטף.
- חשבון ההון: רושם זרימה נטו של כסף מגיע מקניה או מכירה של נכסים כגון מניות, אגרות חוב וקרקע.
כסף הנכנס לארץ נרשם ב-(+) והיוצא מהארץ נרשם ב-(-):
- יצוא נרשם ב-(+)
- יבוא נרשם ב-(-)
- עלייה בבעלות נכסים בחוץ לארץ נרשמת ב-(-)
- עלייה בבעלות זרה של נכסים בארץ נרשמת ב-(+)
חשבון יכול להיות בגירעון או בעודף. כך לדוגמה, עודף מסחרי רומז על כך שהיצוא של המדינה גבוה מהיבוא שלה ולכן ישנו זרם נטו נכנס לתוך המדינה. לעומת זאת, גירעון מסחרי רומז על כך כי המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת ולכן ישנו זרם נטו יוצא מהמדינה.
למדינה אשר יש לה מאזן תשלומים אפס, הגירעון בחשבון השוטף חייב להיות מאוזן על ידי העודף שבחשבון ההון. ארצות הברית התמודדה עם חשבון שוטף שלילי למשך זמן רב, אשר מומן באמצעות חשבון פיננסי חיובי. הדרך היחידה לקנות יותר מהמכירות שלך היא ללוות כסף.
למדינה מסוימת יהיה מאזן תשלומים שלילי (כלומר, ישנה זרימה נטו של כסף החוצה מהמדינה) אם גם החשבון השוטף וגם חשבון ההון נמצאים בגירעון. במקביל, אם מאזן התשלומים חיובי (כלומר, ישנה זרימה נטו הנכנסת למדינה), אזי שני החשבונות בעודף.
היסטוריה
מבחינה היסטורית, הטרנזאקציות (תנועות תשלומים) הללו לא נמדדו בזהירות, וזרימתן התקדמה בסחורות ומטבעות ללא הגבלה או פיקוח, וכך הפכו הסילוקין לעניין של שיקול הדעת של הבנקים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. המרקנטליזם הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על הזהב על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.
בעוד המרקאנטליזם נכנע לכלכלה הקלאסית, שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר במאה ה-19 על ידי בסיס הזהב, אשר קושרו לבנקים מרכזיים מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר מלחמת העולם השנייה, שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי ברטון וודס (קרן המטבע הבינלאומית והבנק להתיישבויות בינלאומיות) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד הדולר האמריקאי, אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופסק פדיון זה, דבר אשר הותיר את השיטה ללא בסיס רשמי. יש הגורסים שצריך להיצמד למחיר הנפט, משאב נדרש בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של תשתית ההון על אספקת הנפט. מאחר שאופ"ק מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החל האירו לאתגר את עליונות הדולר במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם את הין היפני.
מאזן התשלומים של ישראל
| נתונים שנתיים | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 |
|---|---|---|---|---|
| החשבון השוטף | ||||
| תקבולים | ||||
|
39,751 | 38,517 | 42,365 | 50,376 |
|
2,640 | 2,374 | 2,704 | 2,259 |
|
7,799 | 8,124 | 7,497 | 7,280 |
| תקבולים לחשבון השוטף - סך הכל | 50,190 | 49,016 | 52,567 | 59,915 |
| תשלומים | ||||
|
43,430 | 42,714 | 44,287 | 52,048 |
|
7,573 | 6,484 | 6,577 | 6,282 |
|
1,107 | 1,362 | 1,125 | 1,081 |
| תשלומים לחשבון השוטף - סך הכל | 52,110 | 50,560 | 51,989 | 59,411 |
| תנועות נטו | ||||
|
3,678- | 4,197- | 1,922- | 1,672- |
|
4,933- | 4,109- | 3,873- | 4,022- |
|
6,692 | 6,762 | 6,372 | 6,199 |
| עודף (גירעון) בחשבון השוטף | 1,920- | 1,544- | 578 | 504 |
| חשבון ההון - נטו | 679 | 151 | 465 | 523 |
| החשבון הפיננסי | ||||
| השקעות תושבי ישראל בחו"ל | ||||
|
688 | 982 | 2,067 | 3,037 |
|
1,623 | 2,708 | 2,837 | 1,527 |
|
2,655 | 1,322 | 1,615 | 5,404 |
|
510- | 193- | 339- | 484- |
| 138- | 623- | 1,314 | 314 | |
| השקעות תושבי ישראל בחו"ל - סך הכול | 4,317 | 4,195 | 7,495 | 9,799 |
| השקעות תושבי חוץ בישראל | ||||
|
3,635 | 1,770 | 3,880 | 1,619 |
|
75 | 723 | 2,025 | 5,404 |
|
1,550 | 1,013 | 59 | 207- |
| השקעות תושבי חוץ בישראל - סך הכל | 5,260 | 3,506 | 5,963 | 6,816 |
| תנועות פיננסיות - נטו | ||||
|
2,947- | 788- | 1,813- | 1,418 |
|
1,548 | 1,985 | 812 | 3,877- |
|
1,104 | 308 | 1,557 | 5,612 |
|
510- | 193- | 339- | 484- |
|
138- | 623- | 1,314 | 314 |
| תנועות פיננסיות נטו - סך הכל | 943- | 689 | 1,531 | 2,983 |
| הפרשים סטטיסטיים (1) | 298 | 2,083 | 488 | 1,956 |
(1) כולל תנועות הון ותנועות פיננסיות שלא מוינו