קטמין
![]() | |
המבנה המולקולרי של הקטמין. | |
![]() | |
הדמיה בתלת-ממד. | |
שם IUPAC | |
---|---|
(RS)-2-(2-Chlorophenyl)-2-(methylamino)cyclohexanone | |
שמות מסחריים בישראל | |
קלורקטם, קטאלר, קטמידור[1] | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C13H16NClO |
מסה מולרית | 237.725 גרם למול |
בטיחות | |
מעמד חוקי | בארצות הברית מוגדר כ-Schedule III. בישראל ניתן כתרופת מרשם ונכלל בפקודת הסמים המסוכנים מאז ה30.01.2018. |
קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי. הסם מגיע למשתמשים לרוב ממרפאות וטרינריות המשתמשות בו כסם הרדמה או אלחוש. קטמין מוגדר כסם מסוכן בחקיקה באירלנד, באוסטרליה, בארצות הברית, בבלגיה, ביוון, בלוקסמבורג ובצרפת. בישראל הסם נכלל בפקודת הסמים המסוכנים[2], אף שהוא נכלל ברשימת החומרים הפסיכוטרופיים שבצו הרוקחים[3].
היסטוריה
הקטמין סונתז לראשונה בשנת 1962 במעבדות של יצרנית התרופות Parke-Davis, במסגרת ניסיון למצוא סם הרדמה חלופי לפאנציקלידין (PCP; "אבקת מלאכים"). במהלך מלחמת וייטנאם נוסה הסם על חיילים אמריקאים, אך לרוב נמנעו הצוותים הרפואיים מלעשות בו שימוש מכיוון שגרם לתחושה לא נעימה של חוויה חוץ-גופית אצל המטופלים. עם זאת, אותן תופעות לוואי "לא נעימות" הובילו לשימושים הפסיכדליים שנעשו בחומר בניסויים פסיכאטריים וכסם הזיות. בשנת 1999 הוסיף המנהל האמריקני לאכיפת חוקי הסמים (DEA) את החומר לרשימת החומרים שבפיקוח (מקביל לפקודת הסמים המסוכנים בישראל) בדרגת החומרה השלישית.
אופן הפעולה
קטמין פועל כאנטגוניסט של הקולטנים מסוג NMDA של הנוירוטרנסמיטרים המעוררים גלוטמט ואספרטט. קולטנים אלה מרוכזים בצפיפות בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, והם ממלאים תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. תכונתו של הקטמין כסם מרדים/הזייתי נובעת מכך שלשני הסטריאואיזומרים שלו יש השפעות שונות על גוף האדם[דרושה הבהרה].
שימוש רפואי
מאחר שהקטמין מדכא את הנשימה הרבה פחות מסמי הרדמה אחרים, הוא סם הרדמה מועדף במקרים שבהם ההיסטוריה הרפואית של החולה אינה ידועה (כגון במקרי תאונות דרכים). באופן דומה, נעשה שימוש בקטמין בפודיאטריה ובניתוחים פשוטים יחסית כסם מאלחש. במינונים נמוכים (0.1–0.5 מ"ג/ק"ג/שעה) ניתן להשתמש בחומר כמאלחש, בייחוד בכאבים הקשורים בתנועה ובמחלות עצבים. במינונים נמוכים אלו תופעות הלוואי הפסיכאטריות פחותות, וניתן להתגבר עליהן בעזרת בנזודיאזפינים, כך שבשימוש בקטמין כסם מאלחש יש צורך בתוספים דמויי אופיום (חומרים אופיאטים). כיום חוקרים את התועלת שניתן להפיק מקטמין בטיפול בכאב עבור אלכוהוליסטים ומכורים להרואין.
מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על יעילותו של הסם להתמודדות מהירה עם מחשבות אובדניות, דיכאון והפרעה טורדנית כפייתית.
שימוש וטרינרי
ברפואה וטרינרית משתמשים בקטמין באופן נרחב כחומר מרדים וכחומר משכך כאבים לבעלי חיים קטנים (כלבים, חתולים) ובעיקר כחומר טישטוש וכמשכך כאבים לסוסים. עם זאת, יש לו מעט השפעה על בהמות ממשפחת הפריים.
שימוש בלתי חוקי
כאשר משתמשים בקטמין כסם הוא ידוע בשמות רבים, בהם: Special K, Vitamin K, Kit Kat, Kelly's day, Green, Blind squid, Cat valium, Purple, Special la coke, Super acid, Super C, K ,סוסים ,ועוד.
אפקט השימוש בקטמין דומה לזה של פאנציקלידין ודקסטרומטורפן, וכיתר סמי ההרדמה הדיסוציאטיביים – במינונים נמוכים ובינוניים מופיעות תופעות הזייתיות בעיקר ככל שישנה ירידה בכמות הגירוי החושי. המשתמש נכנס למצב דיסוציאטיבי, כלומר חווה ניתוק מתחושת המציאות ומתחושת ה"עצמי" (מצב הקרוי K-Hole). בכמויות גדולות ניתן להגיע למצב של חוסר מודעות לגבי הזהות האינדיווידואלית, ואיבוד תפיסת המציאות. ההזיות מדווחות כעמוקות וקשות לתיאור, ומלוות לעיתים בזעם ובתחושה מופרזת של חוסן פיזי רב. משתמשים רבים מספרים על שיחות שניהלו עם אלוקים במהלך השימוש.
חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות. עם זאת, ה"התעוררות" היא איטית והדרגתית; בשלבים ראשונים עלול המשתמש לשכוח את שמו או לא להבין את השליטה בגופו, כך שעם הזיכרון מגיעה גם המודעות. ההשפעות ההזייתיות מסתיימות לרוב תוך שעה. עם זאת, הפגיעה בחשיבה שקולה ובקואורדינציה נמשכות בין 18 ל-24 שעות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- קטמין הוצא מחוץ לחוק (29.1.18)
- הערך "קטמין - המלן - Ketamine - hameln", באתר "ויקיתרופות"
- קטמין (Ketamine), באתר "אינפומד"
עידו אפרתי, הסם שמרדים את הדיכאון, באתר הארץ, 15 בינואר 2015
- מסם לתרופה: כך הפך קטמין לכלי טיפולי בדיכאון, באתר וואלה, 29 בינואר 2015
שלמה קראוס, הכירו את הקטמין - סם המועדונים המוביל בעולם, וגם בישראל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ↑ קטמין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
- ↑ סמים והשפעותיהם, קטמין והשפעותיו על המשתמש. אתר הרשות למלחמה בסמים
- ↑ ראו צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג-1972, תוספת רביעית