שער ניצחון
שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה. מקורו של מנהג בניית מבנה זה באימפריה הרומית, שם הייתה בניית השער כבוד שניתן על ידי הסנאט הרומי למנצח בקרב או במלחמה.
הקשתות נבנו לאורך הוויא סאקרה - הדרך הקדושה שהובילה לאורך הפורום הרומי אל מקדש יופיטר שעמד על הגבעה הקפיטולינית. מבין 21 קשתות הניצחון המוזכרות בכתובים, חמש נותרו עד ימינו.
קשת הניצחון הקדומה ביותר שנשמרה היא קשת הניצחון של אוגוסטוס ברימיני[1].
החל מהמאה השנייה לספירה החלו להיבנות שערי ניצחון המנציחים אירועים שאינם בהכרח קרבות או ניצחונות. קשת הניצחון באנקונה, המנציחה את בניית הנמל בעיר על ידי הקיסר טראיאנוס, היא דוגמה לקשת מסוג זה. ישנן קשתות שהוקמו ככלי תעמולתי בהוראת הקיסר, ואחרות ביוזמה מקומית כביטוי תודה ונאמנות לקיסרי רומי. קשתות הניצחון שימשו גם כתפאורת רחוב, נקודת ציון במרחב העירוני ולעיתים כסימון גבולה של העיר.
באירועים אחרים נבנו שערי ניצחון זמניים, לשימוש זמני, ופורקו בהמשך (ראו שער הניצחון בפריז).
שערי ניצחון בעולם
,_Algeria_04966r.jpg)
אלג'יריה
- תימגאד, שער ניצחון רומאי משוחזר בחלקו
אוסטריה
- סיגסטור, אינסברוק
אוקראינה
- השער של יקתרינה הגדולה, נובגורוד סברסקי
איטליה
- קשת טראיאנוס, אנקונה נבנתה ב-113.
- קשת אוגוסטאן, אוסטה.
- קשת טראיאנוס, בנונטו, נקראת גם שער הזהב (Porta Aurea), נבנתה ב-114.
- ארקו קמפאנו, קאפואה.
- קשת אוגוסטוס, פאנו.
- קשת בית לוריין, פירנצה, נבנתה בין השנים 1738 - 1759: שער הניצחון הראשון שנבנה באיטליה בתקופה המודרנית.
- ארקו דלה פאסה ("קשת השלום"), מילאנו, נבנתה בין השנים 1807 - 1838.
- קשת אוגוסטוס, רימיני, נבנתה בשנת 27.
- קשת קונסטנטינוס, רומא נבנה בין השנים 312 - 315.
- שער דרוסוס, רומא, נבנה לזכר נירון קלאודיוס דרוסוס.
- שער גאליאנוס, רומא.
- שער ספטימוס סוורוס, רומא, נבנה בשנת 203.
- שער טיטוס, רומא, נבנה בשנת 82.
- שער טיטוס (קירקוס מקסימוס), רומא, נבנה בשנת 81.
- ארקו די גאבי, ורונה
אירלנד
אנגליה
- מארבל ארץ', לונדון
- קשת ולינגטון, פינת הייד פארק, לונדון
- קשת האדמירליות, לונדון
ארצות הברית
- שער ההנצחה למלחים וחיילים, גראנד ארמי פלאזה, ברוקלין ניו יורק
- שער ניצחון, גלבסטון טקסס
- פארק כיכר וושינגטון, ניו יורק
בלגיה
גרמניה
- שער ברנדנבורג, ברלין
- שער ברנדנבורג (גר'), פוטסדאם
- סיגסטור, מינכן (1843-1850)
הודו
טורקיה
יוון
ישראל
- קשת אקה הומו
- שער ניצחון לכבוד הקיסר אדריאנוס, תל שלם[2]
לאוס
לבנון
- קשת הניצחון של צור
לוב
- קשת טיבריוס, לפטיס מגנה, נבנתה בשנת 35
- קשת ספטימוס סוורוס, לפטיס מגנה
- שער השיש, נבנה על ידי איטליה הפשיסטית ב-1937
סוריה
- שער ספטימוס סוורוס, לטקיה
- תדמור
- שער טראיאנוס בדורה אירופוס
ספרד
- שער הניצחון, ברצלונה
- פוארטה דה לאס גראנדאס, גרנדה
- שער הניצחון, מדריד
- פוארטה דה אלקלה, כיכר העצמאות, מדריד
עיראק
צרפת
- קרפנטרה
- דיז'ון: פורט גיום
- מארסיי: פורט דאיי (1825)
- מונפלייה: פורט דו פיירו (1692)
- נאנסי: בכיכר סטניסלס
- נוור: פורט דה פארי
- אוראנג'
- פריז:
- שער הניצחון (1806-1836)
- שער הניצחון קרוסל (1806-1808)
- גרנד ארש, לה דפאנס (1982-1989)
- פורט סאן דני
- פורט סאן מארטן
- פונטארלייר
- רימס: פורט דה מארס
- סאן רמי דה פרובנס: העיר העתיקה הרומית גלאנום
- סאנט: קשת גרמניקוס
קרואטיה
קוריאה
רומניה
רוסיה
- השער האדום, מוסקבה - נהרס
- שער ניצחון שבהר ההשתחוות, מוסקבה
- שער הניצחון מוסקבה, סנקט פטרבורג
- שער הניצחון נארווה, סנקט פטרבורג
- קשתות הניצחון הקוזאקיות נובוצ'רקאסק
- שערי אורלוב, גאטצ'ינה
לקריאה נוספת
- ארתור סג"ל, ד: א. קשתות ניצחון, ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ה - 1995, עמ' 137–149, מסת"ב 965-311-016-0
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ביל טיילר, אוניברסיטת שיקגו. על השער בעולם הרומי
- ↑ W. Eck and G. Foerster, "Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shan bei Tel Shalem,"JRA 12 (1999), pp. 294-313
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שער ניצחון23527135