בית ביאליק

בית ביאליק
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	מוזיאון היסטורי
כתובת	רחוב ביאליק מספר 22, תל אביב-יפו
	(למפת תל אביב רגילה) בית ביאליק

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים ריקים [ בעלות, דף הבית, שנת סגירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת ההקמה, תצלום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק מספר 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב, הוא קבע בה את ביתו, שבנייתו הסתיימה בשנת 1926, סמוך לבית העירייה דאז. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת 1925, נבנה בסגנון האקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. את מלאכת הפיקוח על הבנייה נטל האדריכל שמואל ברקאי. מסופר כי בתחילה התנגד ביאליק לבניית מרפסת בחזית הבניין הפונה לרחוב, אך זו נבנתה בסופו של דבר בשל התעקשות האדריכל שטען כי "בית בלי מרפסת שקול לפנים בלי חוטם".^[^{דרוש מקור: לצטטה]} מסביב לבניין ניטע גן שכלל צמחים אופיינים מאזורים שונים בארץ ישראל, בהם שבעת המינים.

בנוסף להיותו סופר, משורר, מתרגם ומוציא לאור, היה ביאליק גם דמות בולטת בחיי בחברה התל אביבית. במסגרת זו, אירח ביאליק בביתו אורחים מן השורה בימי שני וחמישי בשעות אחר הצהריים.

ביאליק נפטר בשנת 1934 ומעט לפני פטירתו עזב את ביתו שבתל אביב, עבר לגור ברמת גן, והחל בהכנות לבנות שם את ביתו. במשך זמן זה הושכר הבית למשפחה מדרום אפריקה.

אחרי פטירתו של ביאליק חזרה אלמנתו לבית המקורי ונותרה לגור בו עד שנת 1937, אז החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית לרשות העירייה כ"אגודת בית ביאליק" שתפקידה לשמר את הבית; ובתמורה נמסרה לרשותה דירה למגוריה על ידי העירייה. הבית שופץ זמן קצר לאחר מכן, ונפתח לקהל בניהולו של משה אונגרפלד.

בשנות השישים הוקם על שטח גן צמחי ארץ ישראל שמאחורי הבית בניין נוסף, "בית האישה על שם מניה ביאליק", בתכנון מהנדס העיר עמיעז. בניין זה נועד להכיל פעילויות לקידום משוררות וסופרות עבריות. לאחר מותו של אונגרפלד בשנת 1980 עבר הבית שיפוץ נוסף שארך שבע שנים. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. ב-4 בינואר 2009 נפתח הבית מחדש לאחר פרויקט שיחזור, בראשות ניצה מצגר-סמוק, שכלל את שיפוץ המבנה, תוך שימור ושיחזור פרטיו המקוריים, ועריכת תצוגה חדשה ועדכנית.

בבית נמצא ארכיון הכולל כתבי יד מקוריים של ח"נ ביאליק; וכן, כתבי יד שנשלחו לעיונו, ואגרות רבות מאת מבוגרים וילדים; ודברי דפוס שונים שנשמרו בעזבונו. ציורים ופסלים פרי יצירתם של אמנים ישראלים כגון נחום גוטמן, ראובן רובין, חנה אורלוף ושמואל עובדיהו. בנוסף שמורים בבית שעון המנגן מדי שעה את "התקווה", בקומת הכניסה מצויים אריחי קרמיקה שהוכנו ב"בצלאל" ומתארים את פרשת המרגלים, שנים עשר השבטים, ארון הברית וכן את "יהודה השבויה" ו"יהודה המשוחררת".