הסכם רפאלו (1920)

שטח איטליה בשנת 1870

שטח איטליה בשנת 1919, שאושר בהסכם רפאלו

הסכם רפאלו (באיטלקית: Trattato di Rapallo) היה הסכם בין ממלכת איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שנועד לפתור את בעיית השליטה בכמה טריטוריות שנמצאות כיום בשטחי קרואטיה וסלובניה. ההסכם נחתם ב-12 בנובמבר 1920, ברפאלו, שנמצאת ליד ג'נובה שבאיטליה. המתח שבין הממלכה ה"יוגוסלבית" החדשה לאיטליה התעורר עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה. איטליה דרשה שטחים מאוסטרו-הונגריה, במיוחד באזור איסטריה ודאלמטיה, שהובטחו לה על פי ברית לונדון, ואילו לממלכה התלת-לאומית ה"יוגוסלבית" שקמה לאחר המלחמה היו תביעות על אותם שטחים, המיושבים בחלק גדול בסלבים.

לפי ההסכם, זאדר, סופחה לאיטליה, כאשר פיומה (רייקה) הפכה למדינת פיומה החופשית, כך הסתיימה הרפתקאתו של גבריאלה ד'אנונציו במקום, ובוטלה המדינה הבלתי מוכרת שהקים, ממלכת קרנארו האיטלקית.

ההסכם בוטל בשנת 1924, לאחר שאיטליה וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים חתמו על הסכם רומא, שהעניק את רייקה לאיטליה ואת סושאק ליוגוסלביה.

ראו גם

• רייקה

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הסכם רפאלו (1920)24008587