קרואטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפובליקת קרואטיה
Republika Hrvatska
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוCroatia in Europe (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי מולדתנו האהובה
ממשל
משטר רפובליקה
שפה רשמית קרואטית
עיר בירה זאגרב 45°48′N 16°0′E / 45.800°N 16.000°E / 45.800; 16.000
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] 56,594 קמ"ר (128 בעולם)
אחוז שטח המים 1.09%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך
מיוגוסלביה
25 ביוני 1991
ישות קודמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
3,993,876 נפש (130 בעולם)
צפיפות 70.57 נפש לקמ"ר (144 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.16%
גילאי 15 - 24 10.76%
גילאי 25 - 54 39.77%
גילאי 55 - 64 14.24%
גילאי 65 ומעלה 21.06%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 70,965 מיליון $ (80 בעולם)
תמ"ג לנפש 17,768$ (71 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.858 (40 בעולם)
מטבע אירו‏ (EUR)
שונות
סיומת אינטרנט hr
קידומת בין־לאומית 385

רפובליקת קרואטיהקרואטית: Republika Hrvatska, להאזנה (מידעעזרה), הגייה: [xř̩ʋaːtskaː], תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן. קרואטיה גובלת בהונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. צורתה הגאוגרפית היא חצי סהר. ב-2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, ב-2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי, וב-2023 הצטרפה לאמנת שנגן ולגוש האירו והחליפה את מטבעה הרשמי קונה באירו[5].

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של קרואטיה

הקרואטים הגיעו לאזור קרואטיה של היום במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי, שמרה הישות הקרואטית על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בסוף המאה ה-17 הצליחה האימפריה ההבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור מערב הבלקן, ואלו ייסדו יחד את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים", אשר שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות של תנועת האוסטאשה בהנהגת הפשיסט הקרואטי אנטה פאבליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. הקרואטים תחת ממשלתו של פאבליץ' היו משתפי-הפעולה היחידים של הנאצים שהקימו מחנות-ריכוז של-ממש בעצמם, ותפעלו אותם באופן אכזרי גם לעומת הנאצים. הגדול באלו היה מחנה יאסנובאץ. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם שכנתה הצפונית סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה שנה). בעקבות זאת פרצה מלחמה בין הקרואטים לסרבים. צבא יוגוסלביה, שבו היה רוב סרבי, תמך בסרבים. הסרבים כבשו במסגרת זו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995, במהלך המלחמה בין סרביה לבוסניה, פתחו הקרואטים במלחמה נגד המובלעת הסרבית במרכז קרואטיה. הקרואטים ניצחו במערכה זו, אף על פי שנשמעה ביקורת בעולם לגבי האופן בו הלחימה בוצעה ויש שטענו שמטרתה הייתה טיהור אתני של קרואטיה מסרבים. לאחר סיום הלחימה קרואטיה הפכה לאחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

כלכלה

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

כלכלת קרואטיה צמחה במהירות בשנים שלאחר מלחמת יוגוסלביה, והיא נחשבת למדינה מבוססת יחסית לשכנותיה היוגוסלביות (שנייה לסלובניה), אך האבטלה בה גבוהה.

קרואטיה ביקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2003, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ביוני 2004. מאז אוקטובר 2005 קרואטיה ניהלה, במשך שש שנים, משא-ומתן להצטרפות לשורות האיחוד. ב-2011 נציבות האיחוד האירופי בבריסל מסרה כי קרואטיה התקבלה, וביולי 2013 הצטרפה כחברה ה-28 של האיחוד האירופי.

לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. קרואטיה מדורגת במקום ה-55 (2016) מהיבט זה[6].

ביולי 2022 אושר צירופה של קרואטיה בתור החברה ה-20 בגוש האירו, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023[7].

מגזר התיירות של המדינה הוא 20% מהתוצר[8] ו-16.9% מהתל"ג. מלבד הסתמכותה הרבה על תיירות, ענף היצוא המוביל של קרואטיה הוא דלק גולמי ומזוקק עם 4.27% ו־3.45% מהיצוא הכולל שלה, בהתאמה, ואחריהם תרופות ארוזות ומוצרים גולמיים לתעשיית הרפואה[9].

דמוגרפיה

אוכלוסיית קרואטיה מונה כ-3.8 מיליון תושבים (נכון ל-2021). תוחלת החיים עומדת על כ-78.2 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.6 ילדים לאישה.

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

יהדות קרואטיה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – יהדות קרואטיה, שואת יהודי קרואטיה

בתקופת השואה בקרואטיה הוחרם רכוש היהודים, הם גויסו בכפייה לעבודות פרך וחויבו לענוד טלאי צהוב. מגמה זו גברה לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941. יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. בקיץ 1941 החלו לפעול בקרואטיה מספר מחנות נוספים ובהם יאסנובאץ בו נרצחו 25,000 יהודים, וסיימישטה, בו נרצחו 7,500 יהודים. מבין 40,000 יהודי קרואטיה נרצחו כ-30,000 בידי הקרואטים והגרמנים. שרידי יהדות קרואטיה עלו ברובם לאחר השואה לישראל.

יהדות קרואטיה מונה כיום כ-3,500 יהודים. רובם מתגוררים בעיר הבירה זאגרב, אך קיימות קהילות נוספות בערים ספליט, אוסייק, רייקה ודוברובניק. רוב הקהילות אינן פעילות[דרושה הבהרה].

בזגרב ישנן שלוש קהילות יהודיות. הקהילה הוותיקה ממוקמת ברחוב פלמוטיצ'בא, קהילה נוספת בשם בית ישראל וקהילת בית חב"ד. הקהילה היהודית וקהילת בית חב"ד מחזיקות גני ילדים יהודיים. כמו כן בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

פוליטיקה

נשיאי קרואטיה נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים, ויכולים לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. משנת 2000 כיהן בתפקיד סטייפן מסיץ', פוליטיקאי עצמאי שהצטרף למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי ונבחר מטעמה. הוא כיהן בתפקידו עשר שנים. בפברואר 2010 נבחר לתפקיד איוו יוסיפוביץ', מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הקרואטית וכיהן בתפקיד חמש שנים. מפברואר 2015 כיהנה כנשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ', האישה הראשונה בתפקיד זה. החל מפברואר 2020 מכהן בתפקיד זוראן מילנוביץ'.

הפרלמנט הקרואטי מכיל כ-151 נציגים הנבחרים מדי ארבע שנים על פי מחוזות בחירה הפרלמנט בנוי בצורה של בית מחוקקים חד-ביתי.

ראש ממשלת קרואטיה נבחר על ידי הנשיא. ראש ממשלת קרואטיה הנוכחי הוא אנדריי פלנקוביץ' (נכנס לתפקידו באוקטובר 2016). בשנים 20032009 כיהן כראש הממשלה איבו סאנאדר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי. לאחר התפטרותו ב-2009, נבחרה לתפקיד ג'דרנקה קוסור ממפלגתו, האישה הראשונה בתפקיד.

גאוגרפיה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – גאוגרפיה של קרואטיה, מחוזות קרואטיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, ולה צורת חצי סהר ייחודית. היא גובלת בסלובניה מצפון מערב, הונגריה מצפון, בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו ממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. לחבל דלמטיה ואיסטריה, שמצפון לו, משתייכים 1,185 האיים של קרואטיה, הפזורים בים האדריאטי מול קו החוף של קרואטיה.

מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1,830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. האלפים הדינרים מגיעים מדרום סלובניה עד צפון מונטנגרו.

בצפון המדינה משתרע אזור מישור וגבעות, הנקרא המישור הפאנוני ובו שוכנת הבירה זאגרב. השפלה הפאנונית מורכבת מחבל סלאבוניה וחבל קרואטיה המרכזית.

הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסאווה והדראווה. שניהם נשפכים אל נהר הדנובה, הזורם על גבולה המזרחי של קרואטיה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (221,156 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

בקרואטיה מצויה העיר הום הנחשבת לקטנה ביותר בעולם המערבי, על פי ספר השיאים של גינס, ובה 23 תושבים בלבד, ביניהם שני ילדים.

אקלים

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי.

צבא וביטחון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קרואטיה
מבנה הכוחות המזוינים של קרואטיה

נאט"והאומות המאוחדות או האיחוד האירופי.

נשיא קרואטיה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים והוא נותן פקודות לראש המטה הכללי בזמני מלחמה, בעוד מדיניות ההגנה בזמני שלום נקבעת על ידי הממשלה, באמצעות שר הביטחון. הכוחות מורכבים מזרועות יבשה, ים ואוויר:

  • Seal of Croatian Army.png צבא קרואטיה (Hrvatska kopnena vojska)
  • Seal of Croatian Navy.png הצי הקרואטי (Hrvatska ratna mornarica)
  • Seal of Croatian Air Force.png חיל האוויר וההגנה האווירית של קרואטיה (Hrvatsko ratno zrakoplovstvo i protuzračna obrana)

גיל הגיוס הוא 18, אין גיוס חובה. בצבא משרתים 17,500 איש ו-6,000 אנשי מילואים. 2,000 איש משרתים בצי הימי. 2,000 איש בחיל האוויר. 12,500 בצבא היבשה, 1,000 איש במטה הכללי והיחדות הכפופות ישר אליו.

קרואטיה הצטרפה לנאט"ו ב-1 באפריל 2009[10].  

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ החל מהיום: קרואטיה הצטרפה לגוש האירו ולאמנת שנגן, באתר ynet, 1 בינואר 2023
  6. ^ Corruption Perceptions Index 2016 - News, Transparency.org (באנגלית)
  7. ^ Croatia set to join the euro area on 1 January 2023: Council adopts final required legal acts, Council of the EU, ‏12 ביולי 2022
  8. ^ "שנה חדשה, מטבע חדש: קרואטיה הצטרפה היום לגוש היורו". TheMarker. נבדק ב-2023-01-01.
  9. ^ קרואטיה מצטרפת לגוש היורו בתקופת שפל של המטבע האחיד | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-12-26
  10. ^ מזל טוב: אלבניה וקרואטיה הצטרפו לנאט"ו, באתר וואלה!‏, 1 באפריל 2009
קרואטיה – תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0