מירנדה (ירח)
תבנית:ירח מירנדה הוא הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס.
זמן ההקפה של מירנדה סביב אורנוס הוא 34 שעות, זמן זהה לזמן הסיבוב העצמי שלו, כך שמירנדה נע בהקפה סינכרונית סביב אורנוס.
פני השטח של מירנדה ככל הנראה עשויים מקרח מימי, ואלה עוטפים את גופו שצפיפותו נמוכה. גוף זה עשוי מסיליקטים, סלע, מתאן ותרכובות אורגניות אחרות.
פני השטח של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי 20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון מכתשים ורכסים, ביניהם הצוק הגבוה ביותר במערכת השמש, שגובהו יותר מ-5 ק"מ. מבנים אלו מעידים כי בשלב כלשהו בעברו, הייתה על הירח פעילות אינטנסיבית מבחינה גאולוגית. פעילות גאולוגית זו כנראה הונעה והוזנה על ידי כוחות הגאות (שמתחו את פני הירח כלפי מעלה ומטה וכך נוצר חום), שיוצר אורנוס בכוח משיכתו הגדול, אולם תאוריה נוספת גורסת כי אובייקט שמימי גדול פגע בירח וריסק חלקית את פניו.
התמונות היחידות של ירח זה הם מגשושית מחקר וויאג'ר 2 שתצפת על מירנדה בזמן שחלף ליד אורנוס בינואר 1986. במהלך חליפה זו החלק הדרומי של הירח היה מופנה לכיוון השמש ורק חלק מהירח היה גלוי. נכון ל- 2016 לא מתוכננות גשושיות נוספות לכיוון זה.
קישורים חיצוניים
| 28 ירחי אורנוס (אנ') | ||
|---|---|---|
| הירחים הפנימיים | קורדילה • אופליה • ביאנקה (אנ') • קרסידה (אנ') • דסדנומה (אנ') • יוליה (אנ') • פורציה (אנ') • רוזלינד • קופידון (אנ') • בלינדה (אנ') • פרדיטה (אנ') • פאק • מאב (אנ') | 
|
| הירחים העיקריים | מירנדה • אריאל • אומבריאל • טיטניה • אוברון | |
| הירחים החיצוניים | מרגרט (אנ') • פרנסיסקו (אנ') • קאליבן (אנ') • סטפאנו (אנ') • S/2023 U 1 (אנ') • טרינקולו (אנ') • סיקורקס (אנ') • פרוספרו (אנ') • סטבוס (אנ') • פרדיננד (אנ') | |
| ראו גם | טבעות אורנוס | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מירנדה (ירח)23814305