טיטניה (ירח)
 | |
| גילוי | |
|---|---|
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 11 בינואר 1787 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| חצי ציר גדול | 463,300 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0017 |
| זמן הקפה | 8.71 ימים |
| נטיית מסלול | 0.08° |
| ירח של | אורנוס |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע | 1577.8 ק"מ |
| שטח הפנים | 7,800,000 קמ"ר |
| מסה | 3.526×1021 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.71 גרם/סמ"ק |
| כוח משיכה | 0.378 מ/ש2 |
| זמן סיבוב עצמי | 8.71 ימים |
| אלבדו | 0.28 |
טיטניה הוא הירח הגדול ביותר של אורנוס. טיטניה נתגלה על ידי ויליאם הרשל ב-11 בינואר 1787.
מקור השם "טיטניה", כיתר שמות ירחי אורנוס, הוא במחזות שייקספיר ואלכסנדר פופ. טיטניה היא מלכת הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".[1]
ישנו גם אסטרואיד הנקרא 593 טיטניה.
מאפיינים
טיטניה מורכב מכחמישים אחוזים של קרח מים, כשלושים אחוזים של סלע צורני והיתר תרכובות אורגניות דמויות מתאן. הפרט הבולט על פני השטח הוא הגיא הענקי (Messina Chasmata) אשר מגמד את הגרנד קניון על פני כדור הארץ, ומשתווה לואליס מארינריס על מאדים ולשקע איתאקה על טתיס, ירחו של שבתאי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טיטניה (ירח) |
הערות שוליים
- ^ Kuiper, G. P. (1949). "The Fifth Satellite of Uranus". Publications of the Astronomical Society of the Pacific. 61 (360): 129. Bibcode:1949PASP...61..129K. doi:10.1086/126146.
| 27 ירחי אורנוס (אנ') | ||
|---|---|---|
| הירחים הפנימיים | קורדילה • אופליה • ביאנקה (אנ') • קרסידה (אנ') • דסדנומה (אנ') • יוליה (אנ') • פורציה (אנ') • רוזלינד • קופידון (אנ') • בלינדה (אנ') • פרדיטה (אנ') • פאק • מאב (אנ') | 
|
| הירחים העיקריים | מירנדה • אריאל • אומבריאל • טיטניה • אוברון | |
| הירחים החיצוניים | פרנסיסקו (אנ') • קאליבן (אנ') • סטפאנו (אנ') • טרינקולו (אנ') • סיקורקס (אנ') • מרגרט (אנ') • פרוספרו (אנ') • סטבוס (אנ') • פרדיננד (אנ') | |
| ראו גם | טבעות אורנוס | |
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
