אריאל (ירח)
.jpg) | |
| גילוי | |
|---|---|
| מגלה | ויליאם לאסל |
| תאריך גילוי | 1851 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| חצי ציר גדול | 190,900 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.012 |
| זמן הקפה | 2.52 ימים |
| נטיית מסלול | 0.26° |
| ירח של | אורנוס |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע | 1157.8 ק"מ |
| שטח הפנים | 4,200,000 קמ"ר |
| מסה | 1.35×1021 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.67 גרם/סמ"ק |
| זמן סיבוב עצמי | 2.52 ימים |
| לחץ אטמוספירי | 0 kPa |
אריאל הוא הירח הבהיר ביותר והרביעי בגודלו מבין 27 הירחים (הידועים למדע) של אורנוס. הוא נתגלה באוקטובר 1851 על ידי ויליאם לאסל יחד עם הירח אומבריאל. נכון לשנת 2012, רוב המידע עליו הגיע מהחללית וויאג'ר 2 שחלפה בסמוך אליו בשנת 1986 וצילמה כ-35% מפני השטח שלו.
השם "אריאל" מקורו בשמה של דמות ממחזה של אלכסנדר פופ.
מאפיינים
התצפיות הראשונות על אריאל מטווח קרוב (יחסית) נערכו על ידי הוויאג'ר 2 במהלך מעברה ליד אורנוס בינואר 1986.
אריאל מורכב מכ 50% קרח מים, 30% סלע צורני והיתר מתאן במצב מוצק. נראה כי יש על פניו אזורים של קרח טרי, ופניו חלקים יחסית ממכתשים, מה שמוביל מדענים להשערה כי בעבר הייתה באריאל פעילות גאולוגית משמעותית שיצרה קווי שבר רבים בקליפתו ומהם זרמו מים נוזליים וקפאו על פניו.
קישורים חיצוניים
| 27 ירחי אורנוס (אנ') | ||
|---|---|---|
| הירחים הפנימיים | קורדילה • אופליה • ביאנקה (אנ') • קרסידה (אנ') • דסדנומה (אנ') • יוליה (אנ') • פורציה (אנ') • רוזלינד • קופידון (אנ') • בלינדה (אנ') • פרדיטה (אנ') • פאק • מאב (אנ') | 
|
| הירחים העיקריים | מירנדה • אריאל • אומבריאל • טיטניה • אוברון | |
| הירחים החיצוניים | פרנסיסקו (אנ') • קאליבן (אנ') • סטפאנו (אנ') • טרינקולו (אנ') • סיקורקס (אנ') • מרגרט (אנ') • פרוספרו (אנ') • סטבוס (אנ') • פרדיננד (אנ') | |
| ראו גם | טבעות אורנוס | |
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
