צופיתיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:52, 4 באפריל 2019 מאת אליצור (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןצופיתיים
זכר מהמין Leptocoma brasiliana בסינגפור

צופיתיים (שם מדעי: Nectariniidae) היא משפחת ציפורי שיר קטנות גוף וזריזות.

צופית בוהקת מוצצת צוף
Hedydipna collaris על פרח
Cinnyris lotenius
Anthreptes malacensis

דמיון לקוליבריים

קיים דמיון מורפולוגי בין הקוליבריים ובין הצופיות, אולם מבחינה טקסונומית מדובר בשתי משפחות שונות; בעוד הצופיות הן משפחה בסדרת ציפורי השיר והן נפוצות ביבשת אפריקה וגם בישראל, הקוליבריים הם משפחה בסדרת הקוליבראים, והם מצויים ביבשת אמריקה בלבד. הבלבול בין שתי המשפחות נובע ממאפיינים פיזיים ואקולוגיים דומים של שתי הציפורים - גודלן הזעיר, צבעיהן המרהיבים ומקורן הארוך והמעוקל, וכן התזונה המבוססת בעיקרה על צוף פרחים. תופעה זו, של קיום שני טקסונים שאינם קשורים זה לזה, אך בעלי מאפיינים מורפולוגיים דומים, וממלאים תפקידים מקבילים במערכת האקולוגית, מכונה אבולוציה מתכנסת. ישנן שתי משפחות נוספות של ציפורים – דִּבְשָׁנִיִּים (Meliphagidae; באנגלית Honeyeaters) ונקרות פרחים (Dicaeidae; באנגלית Flowerpeckers) – הדומות לקוליבריים ולצופיות במראן ובהתנהגותן, וגם הן התפתחו כל אחת באופן עצמאי; אזור תפוצתן הוא אסיה, אוסטרליה ואוקיאניה.

תפוצה ומראה

מוצאן המקורי של משפחת הצופיות הוא האזורים הטרופיים שביבשת אפריקה, ואזור ישראל–סוריה–לבנון הוא הקצה הצפוני של תחום מחייתן.

משפחת הצופית מהוות דוגמה לשוני החיצוני המתקיים פעמים רבות בין הזכר ובין הנקבה בעולם החי (דו-צורתיות זוויגית); בעוד הזכר צבוע בצבעים יפהפיים כמו כחול, שחור וירוק זוהר בגבו, כתם כתום, אדום או צהוב על חזהו, וגוונים סגולים בראשו, הנקבה צבועה בצבעי הסוואה; צבעי אפור וזית חדגוניים.

מיון המשפחה

הצופיות בישראל

המין היחיד ממשפחת הצופיות הנפוץ בישראל הוא צופית בוהקת (Nectarinia osea), המכונה גם בקיצור צופית ולעיתים יונק הדבש. בהתאם לתפוצת המשפחה כולה, המוגבלת בעיקר לאזורים טרופיים, תפוצתו הטבעית של המין בישראל הייתה מוגבלת בעבר לאזור הצמחייה הסודנית - אזור בו גדלים בין השאר מינים שמוצאם באזורים הטרופיים של אפריקה, כמו שיטת הסוכך ושיטה סלילנית.
עם התפתחות היישוב היהודי בארץ, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, השתנה נוף הארץ, ובסביבות היישובים החל גינון מאסיבי בצמחי תרבות, שכללו גם מינים רבים ממוצא טרופי המותאמים להאבקה על ידי ציפורים, עם פרחים ססגוניים העשירים בצוף (למשל טקומית הכף). עקב כך, החלה הצופית להתפשט ברחבי הארץ, וכיום היא נפוצה ביותר בכל חלקי הארץ, בכל עונות השנה.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צופיתיים בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] צופיתיים24387893

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צופיתיים&oldid=599195"